כי מצופה מראש הממשלה שהיה אחראי למדיניות הביטחון 15 שנה לפני הטבח והטבח ארע בממשלה שלו, שיתמודד מול אנשים שחטפו את הפוגרום הזה
כי היה מצופה שיתמודד מול הכאב והכעס של הקהילות שנחרבו.
זה חלק מהתפקיד.
ראש ממשלה שמפחד מכמה צעקות בנחל עוז גם לא יהיה אמיץ מול אויבים מבחוץ.
68 מנדטים בחרו שנהיה אפסים שמשמיעים טיעוני סרק מטומטמים ומתקפלים ברגע שהבריטים עושים לנו פו
תתמודדו!
כשרואים את טקס הזיכרון ה"ממלכתי" מול הטקס הלאומי, רואים את כל ההבדל:
מצד אחד טקס "ממלכתי" מנותק, של ממשלה שכל עיסוקה במסמוס המחדל ובהרחקת האחריות.
ומצד שני, טקס שחי את הכאב, את האובדן ואת המחדל,שצמח מתוך המשפחות והקהילות שנושאות אותם מדי יום.
האחד מנותק השני אמיתי.
עובדות: 41 חטופים נחטפו חיים ונרצחו בעזה.
להגיד ש*כל* החטופים החיים חזרו זה למחוק את זכרם של 41 אנשים שנרצחו בשבי החמאס.
מכיוון שהם כבר מנסים לעשות רוויזיוניזם היסטורי.
אני אצטט את ינון מגל אתמול:
"גם משפחת ביבס, כן,
ביבי לא הפקיר את חזרתם
בן כספית: משפחת ביבס צריכה לבקש סליחה מנתניהו?
ינון: אם היא מעלילה עליו עלילת שוא, כן!"
תראו מה זה, ראש עיריית פריז מרכז קורא שדירה על שם הביבסים.
אבל ינון מגל צריך שיזכירו לו שביבס זה משפחת שכול.
"סערת רגשות"
7 שעות הפוסט הזה היה באוויר.
7 שעות שהוא השאיר את הרעל מלא השנאה הזה באוויר.
7 שעות שאנשים בתגובות לפוסט שלו מלכלכים יורקים ומבזים את יוכבד ואת בעלה שנרצח בעזה.
7 שעות שהוא נותן לביזוי הזה להימשך.
7 שעות *ורק לאחר* סערה ציבורית הוא מחק.
איציק בונצל מתעטף במעטפת השכול ובשמה אומר דברים מזעזעים.
אבל השכול לא יכול להצדיק הכל. הוא לא יכול להיות שכפ"ץ לשנאה.
תסתכלו איך דוד מאבד את העשתונות כשבנט שולח אותו להתגייס.
כמו אייזנקוט לפניו.
שניהם עונים לו בדיוק כמו שצריך ופשוט מזכירים לו עובדת יסוד אחת:
הוא אפס שלא תרם כלום למדינה.
וכשהשלטון הזה יתחלף הוא יחזור להיות רק אפס עם כובע אדידס. וזהו.
כמה הדוקו שלכם פח מ-1 ועד כושלים בפעולת גוגל פשוטה שהאחיינית שלי כשהייתה בת 5 עשתה יותר טוב ממכם, כשהנער מעפולה בכלל נולד בטבריה ועבר לאילת ומעולם לא היה מעפולה?





















