מה קורה כשדברים מוצאים מהקשרם??? לפני שבועיים בתוכנית שישי של ליאור קינן ושי גולדן פניתי במונולוג ללימור סון הר מלך וטלי גוטליב, שתקפו בכנסת משפחות של נרצחים בטרור הפשיעה בחברה הערבית. רק שאז למישהו היה מאוד נוח להוציא 20 שניות מתוך מונולוג של שלוש דק על האלימות והפשיעה בחברה הערבית, לעשות אקסטרא קלוז-אפ על הפנים שלי ולהעביר מסר כאילו אני מאיימת על היהודים בזה שהערבים יצאו להצביע בבחירות הקרובות …. מאותו הרגע החל מחול שדים מתוזמר על ידי מכונת רעל משומנת שהגיע לכדי איומים, נאצות, קללות מהזן השטני ביותר, ברשתות ובטלפון הפרטי ובמרחב האישי שלי, שהובילו לזה שהוצמדה לי אבטחה. ביום שישי האחרון עליתי במעלית הביתה ועלה איתי שכן, הוא הסתכל עליי ואמר: ״תגידי למה אמרת את מה שאמרת״? שאלתי אותו אם יש לו שלוש דק׳. הוא אמר שכן, וביקשתי ממנו לצפות במונולוג המלא… הוא הסתכל עליי ואמר לי: וואוו זה בכלל לא מה שחשבתי שאמרת … לוסי סליחה ומחילה, כתבתי עליך בקבוצה דברים לא יפים ואני מתנצל״. הוא ביקש שאשלח לו את המונולוג המלא ואיחלנו אחד לשנייה שבת מבורכת. הרבה אנשים ומשפיענים ברשת החברתית קפצו על הטרמפ של בואו נכנס בלוסי כדי לגרוף עוד לייקים! אבל מספיק ודי! בימים אלה מתגבשות יותר משלושים תביעות דיבה כנגד אנשים שונים על כל מה שעברתי השבוע, על כל מי שקרא לי מחבלת והלביש אותי במדים של מחבלי נוחבה. אף פעם לא ידעתי לשתוק לנוכח חוסר צדק כלפי האחר, ועל אחת כמה וכמה הפעם שזה קשור אליי. זה לא יקרה על אפם ועל חמתם של כל הגזענים באשר הם! וכן זאת גזענות מהסוג הנמוך ביותר! אני מניחה כאן את המונולוג המלא ומבקשת מכם להפיץ אותו כדי שכל מי שדאגו להסית אותו מהאמת יראה אותה כפי שהיא. שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט. אינשאללה.