לכל הלינקים החשובים, לחצו כאן 👈https://xitter.cf/t.co/DaMVGQszk3
ישראל
Joined June 2016
- Tweets1.5K
- Following212
- Followers1.9K
- Likes302
רשות החדשנות retweeted
ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בהשקעות פרטיות בטכנולוגיית קוונטים; חברות מקומיות גייסו כ-500 מיליון דולר בשנת 2025 | בלעדי
calcal.ist/95kbxjx9
@shulman_sophie
ALT צילום: Intel Corporation/AP
״כל מה שידענו על מה זה הייטק משתנה״.
על המעבר לדיפטק והצורך של המשקיעים לסגל יותר סבלנות ועל האתגרים וההזדמנויות של ההייטק הישראלי בעידן החדש. אחרי קדנציה שכללה משברים, מלחמות ומהפכת הבינה המלאכותית, דרור בין מסכם את התקופה כמנכ״ל רשות החדשנות בשיחה עם @amsterdamski2 בפודקאסט #חיותכיס.
להאזנה לפרק לחצו כאן:
kan.org.il/content/kan/podca…
מה זה מוצר בעידן ה-AI? איך מפתחים או מייצרים יתרון תחרותי, שלא יעתיקו תוך שתי דקות? אנחנו מבינים שהכול הולך להשתנות. מול השינויים האלה דרור מצביע על היכולת של ההייטק הישראלי להתאים את עצמו במהירות באמצעות ״הרס יצירתי״. מצד אחד, הבינה המלאכותית מאפשרת לעשות דברים שקודם לקח חודשים, יחד עם השקעות גדולות זה מביץ לפרץ יצירתיות גדול. מצד שני, לג׳וניורים קשה יותר למצוא את העבודה הראשונה ואפילו עובדים ותיקים חוששים שהם הופכים למיותרים.
ישראל הופכת למוקד חדשנות עולמי בתחום הקוונטום: חברות ישראליות גייסו קרוב ל 500 מיליון דולר בשנת 2025, מקום רביעי בעולם בהשקעות פרטיות בקוונטום.
רשות החדשנות ו-C4IR Israel הפועל ברשות החדשנות ומהווה חלק מרשת C4IR העולמית של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) פרסמו היום דו"ח "אקוסיסטם הקוונטום הישראלי: כיצד מייצרים חדשנות פורצת דרך בהשקעה ממוקדת", הבוחן את ההתפתחות המהירה של אקוסיסטם טכנולוגיות הקוונטום בישראל, ובפרט טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ואת מודל החדשנות הייחודי שאפשר את צמיחתו.
לדו"ח המלא: innovationisrael.org.il/pres…
בישראל התפתח אקוסיסטם חדשנות קוונטית ייחודי, המשלב מגוון טכנולוגי רחב, התפתחות חברות בכלל תחומי הקוונטום (חישה, תקשורת ועוד), ובמיקוד בטכנולוגיות מחשוב קוונטי. בהם חוזקות בתוכנה ובבקרה, תשתיות משותפות וקשרים הדוקים בין המחקר, התעשייה ומשתמשי קצה מתקדמים. על בסיס חוזקות אלה, מציע הדוח מודל של "ריבונות טכנולוגית ממוקדת" במסגרתו ישראל תבנה יכולות בתחומים שבהם יש לה יתרון אסטרטגי ממשי ובמקביל תבטיח גישה לטכנולוגיות משלימות באמצעות שותפויות בינלאומיות אסטרטגיות.
על פי הדוח, בתוך 6 שנים בלבד התפתחה ישראל מתעשיית קוונטים בראשית דרכה לאקוסיסטם חדשנות מרוכז ומקושר לעולם. מספר חברות הקוונטום הישראליות הפעילות גדל מכ 5 בשנת 2019 ליותר מ 20 בשנת 2025 ומספר המועסקים בחברות קוונטים גדל מכ 50 לכ 1,000 עובדים. בתחום המחשוב הקוונטי לבדו גדל מספר החברות מחברה אחת ליותר מ 10 בתקופה זו. ישראל דורגה במקום הרביעי בעולם בהיקף הכולל של ההשקעות הפרטיות בקוונטום, אחרי ארצות הברית, בריטניה וקנדה.
במסגרת השלב הראשון של התוכנית הלאומית לקוונטים בישראל, שהושק בשנת 2019, הוקמו עשרות מעבדות מחקר, חוזקו היכולות האקדמיות ונוצרו תשתיות לאומיות משמעותיות והושקעו עד כה 413 מיליון דולר. השלב השני המוצע של התוכנית הלאומית לקוונטים לשנים 2027 עד 2031 קורא להרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, לחיזוק התשתיות ושרשראות האספקה בתחומים ובהם פוטוניקה, קריוגניקה וייצור, להמשך ההכשרה האקדמית והכשרת דוקטורנטים, לתעדוף תוכנה ואלגוריתמים קוונטיים, להגדלת השתתפותן של תעשיות שאינן מתחום הקוונטום ושל גופים ממשלתיים בפיתוח מקרי שימוש, ולהרחבת הכשרת כוח האדם ושימור ההון האנושי.
בעולם שבו ארצות הברית, סין ואירופה משקיעות סכומי עתק בבינה מלאכותית, בשבבים, במחשוב קוונטי ובתשתיות מחקר, התחרות כבר אינה מתנהלת רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ישראל אינה יכולה להתחרות בתקציבי המעצמות, אבל היא יכולה להתחרות בחוכמה.
בטור מיוחד ל @calcalist מציג ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, שישה מהלכים שצריכים לעמוד על סדר יומה של הממשלה הבאה. לקריאת הטור המלא: calcalist.co.il/local_news/a…
גיבוש מדיניות השקעה רב שנתית בחדשנות, הרחבת בסיס ההון האנושי, יצירת תנאים להשארת פעילות משמעותית של חברות ישראליות בארץ, השקעה בתשתיות טכנולוגיות לאומיות, הפיכת החדשנות למנוע צמיחה של המשק כולו וחיזוק הוודאות, האמון והקשרים הבינלאומיים. המשימה אינה לנהל את ההייטק במקום היזמים, אלא לבנות את התנאים שיאפשרו לו להמשיך לצמוח ולייצר ערך לכלכלת ישראל. הצלחת העבר אינה מבטיחה את העתיד.
שינויי האקלים מאיימים על עתיד ייצור הקקאו בעולם, אבל חברת Kokomodo הישראלית מציעה דרך אחרת לגמרי. הם פיתחו טכנולוגיה לגידול תאי קקאו במעבדה, ללא תלות במטעי הקקאו. במסגרת פרויקט COCO-AI של Horizon Europe, שזכה ב-5.5 מיליון אירו, חברת Kokomodo משתפת פעולה עם חברה ישראלית נוספת , Celleste Bio ועם שותפים בינלאומיים במאגד בהובלת מכון Fraunhofer הגרמני.
יחד, הם פועלים לפיתוח פלטפורמה חדשנית המשלבת בינה מלאכותית בתהליכי גידול תאים צמחיים, במטרה לייעל את הייצור ולהתקדם לעבר ייצור בקנה מידה תעשייתי. בסרטון הראשון בסדרת "משנים את חוקי המשחק", תגלו איך חדשנות ישראלית ושיתופי פעולה בינלאומיים יכולים לפתוח אפשרויות חדשות לתעשיית המזון.
גם לך יש פתרון טכנולוגי פורץ דרך? הצטרפו אלינו בכל יום ראשון, ב-09:00 בבוקר, ל"בוקר של חדשנות עם Horizon Europe ", מפגש אונליין שבועי, בו תכירו את אפשרויות המימון האירופיות ותגלו מאיפה מתחילים. הירשמו עכשיו: tinyurl.com/Horizonsundays
כל הסיסמאות שלכם בסכנה
האזינו לשיחה המרתקת בין ד"ר דורית דור, שותפה מייסדת בקרן Qbeat Ventures ורונית אשל, מ"מ ראש חטיבת תשתיות ברשות החדשנות, על מירוץ החימוש לעבר מחשב קוונטי ראשון.
מה ההזדמנויות שמביאה איתה מהפכת הקוונטום? איזה סכנות צפויות? ובאילו טכנולוגיות ישראליות רשות החדשנות משקיעה בתחום הקוונטי?
שימו לב! נותרו מקומות אחרונים באירוע הקרוב של חדשנות על הבר בתל אביב, מהרו להירשם: innovationisrael.org.il/even…
הטכנולוגיה שלך חייבת לפגוש את העולם.
להכיר את השותפים הנכונים, את תנאי השטח, את התשתיות, את הרגולציה ואת השווקים שבהם הטכנולוגיה שלך עתידה לפעול. זהו המרחב שבו פועלת החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות, לא מדובר רק ביצירת קשרים מעבר לים או בהשקעה בפרויקטים משותפים. רשות החדשנות בונה עבור חברות ישראליות מסלולים כדי לפתח טכנולוגיות עם שותפים בינלאומיים, לבחון אותן בסביבות אמת, לקבל גישה לידע, לתשתיות ולנתונים שלא זמינים בישראל ולהתאים את הטכנולוגיה לצרכים אמיתיים.
קראו עכשיו את המגזין החדש, "מגזין ללא גבולות" והכירו את הפעילות של החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות: tinyurl.com/noborders26
דרך הסיפורים השונים אפשר לראות כיצד מדינות, תאגידים, מערכות בריאות, ערים וארגונים בינלאומיים הופכים משוק יעד לשותפים. כדי שטכנולוגיה ישראלית תצליח בעולם, לא מספיק רק לפתוח לה דלת, צריך ליצור את התנאים שיאפשרו לה לעבור דרכה.
גאווה ישראלית בצמרת הרפואה העולמית: @SHEBA_ מזנק למקום השישי בדירוג בתי החולים החולים החכמים והמתקדמים בעולם של מגזין @Newsweek , בשיתוף חברת @StatistaCharts .
זו השנה השישית ברציפות שהמרכז הרפואי שיבא תל השומר מדורג בצמרת בתי החולים החדשניים והטובים בעולם, לצד מוסדות רפואיים דוגמת @MayoClinic ו-Massachusetts General Hospital. השנה אף זינק למקום השישי והיחיד מישראל בעשירייה הראשונה, על רקע הובלת מהלך אסטרטגי להפיכתו לבית חולים מבוסס AI, באמצעות זרוע החדשנות ARC.
הישגיו של שיבא משקפים את פעילותו הענפה לקידום חדשנות רפואית, ובראשה הקמת מרכז ה-AI של בית החולים, בהשקעה של כ-100 מיליון שקלים, הפועל לקידום והטמעת יישומי AI במערכת הבריאות, בין היתר בשיתוף ,@OpenAI, מענקיות הבינה המלאכותית בעולם.
לצד זאת, ARC ושיבא מובילים שיתופי פעולה מחקריים פורצי דרך בזירה הבינלאומית. במסגרת שיתוף פעולה עם בית הספר לרפואה של @MountSinaiMiami וענקית השבבים @nvidia , מקודם מחקר המשלב בינה מלאכותית וגנומיקה במטרה לפענח את הגנום האנושי. במישור הקליני, פיתח שיבא את מערכת SmartER, פלטפורמה קלינית למטפל הכוללת פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים שנועדו לשפר את איכות הטיפול וחווית המטופל, והטמיע כלי בינה מלאכותית המסייעים באיתור מטופלים המתאימים לאשפוז בית ובניטור מצבם מרחוק.
במקביל, רשת מרכזי החדשנות ARC ממשיכה להרחיב את פעילותה הבינלאומית, עם פתיחת מרכזים בברלין ובבוסטון, המצטרפים לשמונה מרכזים נוספים ברחבי העולם. הרשת מנגישה לשותפים בזירה הגלובלית את מודל החדשנות הרפואית שפיתח שיבא, ומקדמת שיתופי פעולה שנועדו להפוך רעיונות ופריצות דרך רפואיות לפתרונות בעלי השפעה על עתיד הרפואה.
לדירוג המלא: rankings.newsweek.com/worlds…
לא תאמינו מה אפשר להדפיס במדפסת ביולוגית!
כבר למעלה ממאה שנים שבני אדם מגדלים תאים על גבי משטחים במעבדות. אבל בטבע, תאים גדלים במבנה תלת מימדי מורכב, ולכן עדיין משתמשים בבעלי חיים עבור ניסויים בתרופות. הבעיה היא שעכבר הוא לא מודל כל כך טוב לבני אדם...
כאן נכנסת לתמונה הדפסה ביולוגית, שיכולה לשמש כפלטפורמה להדפסת רקמות שניתן להשתמש בהן מצד אחד לניסויים ומצד שני להשתיל אותם בגוף של מטופלים. זה לא מדע בדיוני, זו טכנולוגיה שתופסת תאוצה כאן ועכשיו בישראל.
קחו למשל את חברת Alvox הישראלית, שמייתרת את השימוש בניסויים בבעלי חיים, באמצעות הדפסת איברים לניסויים קליניים. או Precise Bio שכבר השתילו בהצלחה קרנית במטופלים בבית החולים @rambam_hospital בחיפה.
פרופ' טל דביר מדפיס, במעבדה @Tel_Aviv_Uni , לבבות מתאים של מטופלים כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל בגוף של המטופל. ופרופ' שולמית לבנברג, מה @TechnionLive , מפתחת טכנולוגיה להטמעת כלי דם באיברים מושתלים, כדי לאפשר חיבור מוצלח בין האיבר המושתל לגוף של המטופל. המחקר של פרופ' לבנברג עומד מאחורי הטכנלוגיה של חברת @AlephFarms שמדפיסים סטייקים מפרות שמעולם לא עשו מווו 🐮
רשות החדשנות ו @labor_gov_il ישקיעו 25 מיליון שקל ב-15 תוכניות הכשרת מנהלות בכירות, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים לתעסוקה וצמצום פערים מגדריים בענף.
התוכניות שנבחרו יתמקדו בחמישה אתגרים מרכזיים: קידום נשים לתפקידי מנכ"ליות וסמנכ"ליות טכנולוגיה, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים למקצועות ההייטק, קידום מקצועי לאחר חופשת לידה והטמעת תהליכים ארגוניים לשוויון מגדרי. ההשקעה הכוללת, לרבות המימון המשלים של הגופים הפרטיים, תעמוד על 25 מיליון שקל.
להודעה המלאה: innovationisrael.org.il/pres…
15 התוכניות שנבחרו:
תוכנית GALILADIES Leaders Academy – אקדמיה להכשרת מנהיגות ומנהלות בכירות מהגליל, בדגש על חבל תנופה.
פרודקט ליג: תוכנית לפיתוח מנהלות באמצעות שילוב של דירקטוריון מייעץ אישי, למידת עמיתות ורשת קשרים בינלאומית.
נשים במוביליטי – WIM: אקדמיה להכשרת מנכ"ליות הכוללת שישה חודשי הכשרה בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית.
סופרסונס: תוכנית לקידום נשים מנוסות לתפקידי הנהלה בכירה, בדגש על נשים בגילאי 45 ומעלה. התוכנית מבוססת על מודל אימון עילית בהשראת הכשרת ספורטאים אולימפיים.
קימה אלבי: אקדמיית עילית להכשרת עתודת מנהיגות נשית לתפקידי מנכ"ליות, סמנכ"ליות טכנולוגיה ומובילות חדשנות. מיועדת לנשים בעלות ניסיון מקצועי של עשר שנים ומעלה מהחברה הערבית ומהפריפריה.
טק 7: תוכנית להכשרת מנכ"ליות ומנהלות בכירות לחברות דיפטק, המשלבת הכשרה ניהולית והתנסות מעשית בהובלת מיזמים מבוססי מחקר.
תוכניות לשילוב נשים בדיפטק:
תוכנית NorthStar Women in Deep Tech של i4Valley: תכנית לשילוב נשים בעלות השכלה מתקדמת בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הדיפטק, תוך פיתוח הזדמנויות תעסוקה בגליל המערבי.
עמותת אחינועם לקידום שוויון מגדרי: תוכנית לנשים אקדמאיות בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית, המשלבת הכשרה מקצועית מתקדמת, פיתוח מיומנויות תעסוקתיות, ליווי אישי והשמה בתעשייה.
עתידה: תוכנית Atida Career Accelerator לקידום השתלבותן של נשים חרדיות בהייטק, באמצעות הכשרה מותאמת, צבירת ניסיון טכנולוגי, מנטורינג וקשרים עם מעסיקים.
תוכניות לחזרה לתעסוקה בהייטק
הוד פתרונות ענן: תוכנית SmartShift 45+ המיועדת לנשים בגילאי 45 ומעלה בעלות רקע טכנולוגי או אקדמי רלוונטי.
תוכניות לקידום נשים לאחר חופשת לידה
יזמיות נשים בהייטק: תוכנית לקידום נשים לאחר חופשת לידה לתפקידי ניהול והשפעה, המיועדת לנשים מקהילות וממגזרים מגוונים ומשלבת הכשרה מקצועית, פיתוח מיומנויות ניהול וכישורים אישיים.
איט וורקס מעצימים אנשים: תוכנית LeadForward להאצת קידומן של נשים לתפקידי ניהול בתקופת החזרה מחופשת לידה, המשלבת פיתוח מנהיגות, מיומנויות בינה מלאכותית, מנטורינג ופרויקט יישומי בארגון.
עמותת יזמים צעירים: תוכנית The Fourth Trimester at Work לקידום נשים לאחר חופשת לידה למסלולי ניהול והשפעה בארגוני הייטק.
תוכניות לקידום שוויון מגדרי בארגונים
מימון פיננסי חברתי ישראלי: הקמת מודל לאומי מבוסס נתונים למיפוי, מעקב וניתוח מהלכים לקידום ולשימור נשים במקצועות טכנולוגיים, בהתאם ליעדי הממשלה ולהמלצות ועדת פרלמוטר.
קידום משאבי אנוש ישראל: פיתוח פלטפורמה ארגונית הכוללת סקרים, קהילה מקצועית וכלי אבחון ומדידה, לצד התערבות ייעודית ב־15 ארגונים באמצעות תוכניות מותאמות, סדנאות, ליווי ניהולי וכלי בינה מלאכותית.
איך מכניסים מחשב קוונטי בגודל מגרש כדורגל לתוך קופסא?
כדי שמחשב קוונטי יוכל להתמודד עם בעיות אמיתיות, הוא צריך להגיע למיליוני יחידות החישוב, או קיוביטים. הקיוביטים יכולים לעבוד רק בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, אך מערכות הבקרה שלהם מייצרות חום. לכן מערכות הבקרה נמצאות מחוץ למערכת הקירור. ככל שמוסיפים עוד קיוביטים צריך עוד ועוד חוטים, מערכות בקרה ויחידות קירור. בדרך הזו, מחשב של מיליון קיוביטים דורש תשתית בגודל של מגרש כדורגל.
כאן נכנסת QuamCore הישראלית. במקום להמשיך להגדיל את המערכת, החברה תכננה אותה מחדש. היא פיתחה מעגלי בקרה מיוחדים שיכולים לעבוד בקור הקיצוני וכך לצמצם ביותר מפי 1,000 את כמות החיווט. החברה כבר מייצרת בישראל קיוביטים מוליכי על, אורזת, מקררת ומודדת אותם בעצמה.
הדרך לשם התחילה כשהרעיון עוד נראה שאפתני מדי עבור משקיעים פרטיים. רשות החדשנות השקיעה ב QuamCore כבר בשלבים הראשונים, במסגרת קרן ההזנק ובמסגרת חממת Earth & Beyond Ventures. מאז QuamCore גייסה 35 מיליון דולר, עברה מפיתוח לייצור וממשיכה להתקדם לעבר המטרה להפוך מחשב קוונטי של מיליון קיוביטים, ממערכת בגודל של מגרש כדורגל, למערכת קומפקטית אחת.
מודלים של בינה מלאכותית שעוקפים מגבלות, סוכנים שמתחברים בעצמם לאינטרנט, פורצים למערכות אמיתיות ואפילו מנסים לטשטש עקבות. מה קורה בעולם ה-AI?
קראו עכשיו את מאמר הדעה המלא ב- @calcalist , של ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות: calcalist.co.il/local_news/a…
התקריות האחרונות יצרו תחושת פאניקה וחשש שמערכות שיצאו משליטה. חשוב להבין, כשבני אדם מגדירים לסוכנים משימה ומעניקים להם כלים וגישה לסביבה עם חולשות, הם עלולים למצוא דרכים לא צפויות לבצע אותה. לכותרות המפחידות יש גם משמעות כלכלית, פחד ציבורי הוא נכס. החברות הדומיננטיות עשויות לשמר את מעמדן מול מתחרות קטנות וקוד פתוח, באמצעות רגולציה, שנועדה להתמודד עם סיכוני הבינה המלאכותית, אבל למעשה תחסום דווקא בחברות חדשות.
כאן נמצאת ההזדמנות של ישראל. במקום לעצור את התקדמות, אפשר לבנות מנגנוני הגנה ובקרה אמינים, לקיים בדיקות עצמאיות למערכות עוצמתיות ולקבוע כללים ברורים לשימוש בתחומים רגישים. AI Safety, תחום הבדיקה, הבקרה והעצירה של מערכות AI בזמן אמת, יכול להפוך לחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם הישראלי. באמצעות חברות, מחקר אקדמי ויכולת לאומית עצמאית לבחון מודלים אפשר לפתח כאן תעשייה חדשה שתאפשר שימוש בטוח בבינה מלאכותית.