Pinned Tweet
זהו. התחלנו למכור את השיטה הטרויאנית (לינק למכירה בתגובות). ואני צריך שכל אחד שאכפת לו מישראל יהודית, דמוקרטית וחופשית יתן יד.
השיטה הוא ספר פשוט, שמסביר ב-160 עמודים, פרק אחרי פרק, בדיוק את מה שיש בכותרת: איך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל.
החלק הראשון בספר מסביר, בקצרה, איך צמחו בישראל תנועות שרוצות להחליף את המדינה היהודית-דמוקרטית במדינת הלכה.
החלק השני מסביר איך התנועות האלו השתלטו על הימין המיינסטרימי, מהתפקדות לליכוד ועד מותגים כמו "שמרנות" ו-"ישראל השנייה", ואיך הן השליטו את התפיסות המתחרדות שלהם על הימין הישראלי, שהפך בסוף ל-"גוש האמוני".
ובקיצור: איך הגענו למצב שבו חברי כנסת מהליכוד מדברים נגד לימודי ליבה, בעד פטור חרדים מגיוס, ואיך כל זה חלק מתוכנית גדולה יותר להפוך את ישראל למדינה דתית.
"השיטה הטרויאנית" מבוסס גם על מחקר שלי, וגם על מחקר אקדמי של אחרים שאני נשען עליו ומחבר אותו לתמונה גדולה יות
ובעיני, למרות שהוא קצר, יש בו הרבה עובדות, ציטוטים ואירועים שלא נחשפתם אליהם - וישנו את איך שאתם תופסים את מה שקורה היום.
וסליחה אם אני מגזים, אבל אני באמת מאמין בזה: אי-אפשר להבין את הפוליטיקה הישראלית היום, באופן מלא, בלי לקרוא את הספר הזה.
אי-אפשר להבין את הפוליטיקה הישראלית היום באמת בלי לקרוא את הספר הזה.
עכשיו תראו:
אם אתם חושבים ש"מדינת הלכה" זה איזשהו הגזמה, איום לא ריאלי, או משהו מעבר להרי החושך - תקראו את הספר, ותגידו לי (באמת) אם הוא לא שינה את דעתכם. זה לא תעמולה חד-מימדית. זה ספר שמגובה במחקר, אירועים, ציטוטים. אני פתוח לשמוע.
ואם אתם כבר איתי, או כי אתם קוראים אותי או כי אתם מבינים שהאיום הזה מסוכן וממשי - אני מבקש שתתמכו בנו.
תדברו עם אנשים על הספר, תפיצו, ואם זה קרוב לליבכם - פתחנו אפשרות להזמנה של חמישה ספרים, שכל אחד יכול לקחת על עצמו. אתם יכולים לקחת את כולם הביתה ולחלק - או שאתם יכולים לקחת אחד הביתה, ואנחנו נחלק אותם לציבור (בעיקר לצעירים ישראלים וקהילות ישראליות).
אני, כמו רבים אחרים, רתום למאמץ של להציל את ישראל הליברלית. וחלק גדול מזה, כרגע, זה לפרק את חומת ההסתרה, הטשטוש וההסוואה של הימין הדתי והמתחרד. לפרק את השיטה הטרויאנית. בשביל זה אנחנו צריכים להגיע לכל בית - ובשביל זה אנחנו צריכים אתכם.
לינק בתגובות. בואו נעשה את זה :)
שימו לב עד כמה הם התרגלו שהם מעל החוק.
זה הרב שמואל אליהו. הוא רב העיר צפת, ועובד מדינה.
בשיעור שלו בשבוע שעבר, הוא מעודד באופן גלוי הצבעה לקואליציה, כחלק מקידום מדינה דתית. צירפתי חלק מהקטעים
וזאת האמת: המקרים האלו לא יפסיקו עד שנדאג שאנשים כמוהו יגורשו משירות המדינה. נקודה.
Ariel David אריאל דוד retweeted
היום בצהריים תלמידים מכיתות ח׳ ו- ט׳ בבית הספר הממלכתי "שז"ר" בקריית אונו דיווחו להוריהם שלמרות הבטחותיה המפורשות של המנהלת – כי הגרעין הקיצוני ״מעיינות״ של סטרוק וסמוטריץ' לא ילמד את ילדיהם על רצח יצחק רבין, הדבר התרחש בכל זאת.
המשמעות חמורה מאוד: גרעין ״מעיינות״ החליט על דעת עצמו, בניגוד להנחיות של מנהלת בית הספר והבטחתה להורים, להיכנס לכיתות בעיר וללמד על נושא שנאמר להם במפורש לא לגעת בו. העובדה שמדובר ברצח יצחק רבין ,סוגיה שבלתי נתפס כי גרעין תורני, משיחי וקיצוני בכלל ישוחח עליה עם תלמידים היא בחינת הוספת חטא על פשע. אזכיר שוב: גרעין ״מעיינות״ מגיע מבית מדרשם של סטרוק וסמוטריץ׳, שרצים בבחירות הקרובות עם משה פייגלין אדם הטוען שלא בטוח שיגאל עמיר הוא שרצח את יצחק רבין. כדי שתבינו עד לאן הטירוף הזה הגיע.
הורים יקרים מקריית אונו, מרגע שגוף חינוכי שנכנס לדבר עם הילדים שלכם מפר את הנחיות הנהלת בית הספר ועובר על הקווים האדומים שאתם בעצמכם הצבתם, אין לכם ברירה אלא לדרוש את סילוקו. היום מדובר ברצח רבין, מחר אלו יהיו תכנים שלפיהם להט״בים הם סוטים, או שנשים צריכות להישאר בבית ולא לשרת בצבא או להשתלב בשוק העבודה.
הגיע הזמן לדרוש את הוצאת גרעין ״מעיינות״ לאלתר מבית הספר, ולהכניס במקומו צוות חינוכי איכותי, אמין, ממלכתי ומקצועי.
לראשת העיר הוצגו מגוון רחב של אפשרויות, אך מסיבות ואינטרסים לא ברורים, היא מתעקשת להכניס את הגרעין הקיצוני הזה לכיתות של הילדים שלכם – גרעין שגם כאשר אומרים לו במפורש לא לדבר על נושא מסוים, עושה זאת בכל זאת.
לסיום חשוב לי לומר: התלמידים וההורים מקריית אונו פשוט מדהימים. הערנות, הנחישות ואומץ הלב שלהם הובילו לכך שכולם יודעים בדיוק מה עושה הגרעין בכיתות בזמן אמת.
אנחנו לא נוותר, ואני לא אוותר – עד שהגרעין הזה ייצא מקריית אונו.
מרד הרבש"צים הוא מרד חמוש במדינה.
ואם נקבל את התירוצים הקלושים שאלו רק "מקרי קצה" שאחראים לרצח של ערבים חפים מפשע, תוך כמה נשמע את אותם תירוצים מצדיקים רצח של חילונים ושמאלנים.
מציע לקרוא את השורות למטה. מי שחתום עליהן זה משה פייגלין.
Ariel David אריאל דוד retweeted
אחת הקלישאות שאולי תיאמר בלילה שאחרי הבחירות תהיה ש"השמש תזרח גם מחר". אין קלישאה פוליטית מרתיחה יותר מהשטות הזאת שפרשנים פוליטיים מרוצים מעצמם ונאלחים אוהבים להגיד. לא סתם ברק אובמה הכושל דאג להפטיר אותה בליל הבחירות של 2016. כמה יומרה, הרבה פעמים ליברלית מסוג מסוים, יש בה
הרקע *האמיתי* לאמירות של ינון מגל: פאניקה. הימין הישראלי מעולם לא היה בכזאת בעיה מול הקול המזרחי.
כבר לפני שנתיים ושלוש יצא לי להסתכל על סקרי עומק שנעשו בקרב ליכודניקים מסורתיים ולשפשף את העיניים.
בעצם, יש סיכוי אמיתי שאנחנו נסיים את הבחירות האלה כשרוב המזרחים הלא-דתיים/לא-חרדיים מצביעים לגוש הליברלי.
כשנתניהו אומר "איבדתי עשרה מנדטים", הוא מתכוון גם לחבר'ה האלו.
אבל כאן הימין החדש, של אבישי בן חיים ושל ינון מגל, נמצא בבעיה חמורה, כי הוא כבר התנתק נפשית מהמצביעים האלו.
"הפוליטיקה המזרחית" מהסוג של מגל ובן חיים, שמתעדפת מנטליות קורבנית על עבודה קשה, שמכניסה את העדתיות לפוליטיקה מהדלת הראשית, שהופכת את כל הסיפור המזרחי לכלי בדרך לפירוק מדינת ישראל - זאת בדיוק הפוליטיקה המזרחית שלא עובדת על הקול המזרחי שברח מהליכוד.
קול מזרחי שהוא, יחסית, הרבה יותר חילוני, הרבה יותר מעמד ביניים, והרבה פחות קשור לפוליטיקת זהויות מזרחית.
ולכן הצמד ינון ואבישי משתוללים כמו ג'וקים בבקבוק. עוד לפני שינון מגל דיבר על אייזנקוט בתור "קוף מזרחי", אבישי ישב באולפן והסביר שהמטרה של גוש השינוי היא "להוציא את המזרחים מהדמוקרטיה הישראלית", ושבכלל אנשים כמו אייזנקוט הגיעו לראשות הגוש בגלל המאבק שאנשים "כמוהו" מנהלים על "ייצוג מזרחי".
אין לי מושג את מי הם מנסים לשכנע בשיח הזה, אבל בטוח לא את הקול המזרחי שעזב את הליכוד. אנשים שבשבילם גדי אייזנקוט, *דווקא בגלל שהוא לא עושה שימוש בפוליטיקת זהויות עדתית*, הוא "ייצוג מזרחי" הרבה יותר נאמן.
אגב, נתניהו בעצמו מודע לכל מה שאני אומר. במשך הרבה זמן, הוא ניהל קמפיין מדויק לאוכלוסייה הזאת בדיוק. במקרה אני גם כותב על זה דוקטורט עכשיו. והוא אפילו הצהיר פעם, אי-אז ב-2021, שהוא דוחה לגמרי את המונח "ישראל השנייה".
אבל הרבה מים עברו מאז, והשיח המזרחי של בן-חיים ומגל הפך לבון-טון החדש בימין.
היה לזה יתרון מסוים: זה עזר לימין להצדיק את הרפורמה המשפטית, שהיא בעצם הפיכה דתית, לבוחרים הלא-דתיים של הגוש. "אנחנו הורסים את בית המשפט כי הוא מפלה מזרחים" זה תירוץ יותר טוב מ-"אנחנו הורסים את בית המשפט כי אנחנו רוצים להקים מדינת הלכה". שלא לדבר על זה שזה עוזר לשלהב את הבייס של הבייס.
ולכן, אני אומר שוב, אנחנו במצב עדין, אבל יש סיכוי לא רע בכלל שאנחנו נסיים את הבחירות האלה כשרוב קטן מתוך היהודים המזרחים (הלא-דתיים) מצביעים לגוש הליברלי. אני אפילו מוכן להמר על זה.
האם זה יגרום לאבישי בן חיים וינון מגל להרהר, אפילו דקה אחת, שהם לא מייצגים את הקול המזרחי? על זה לא הייתי מהמר בחיים.
Ariel David אריאל דוד retweeted
כשנתניהו התראיין השבוע ודיבר על ה Deep State שהוא טוען שקיים בישראל, תהיתי עד כמה מדובר בהשלכה? עד כמה הוא מודע לדיפ סטייט האמיתי שמשרת אותו ובאותה נשימה מנצל אותו? סיימתי לקרוא ספר מרתק בשם "השיטה הטרויאנית" של @afdirohak שמפענח שם את האסטרטגיה שבה קבוצה אידאולוגית קטנה חילחלה>>
בואו ניקח את הביטוי "מדינת הלכה" ברצינות, ונציע פתרונות אמיתיים מהשורש.
שבוע שעבר אביגדור ליברמן הצטרף לגולן ולפיד, שכבר תיארו את האיום עלינו במונחים של "מדינת הלכה", והסביר בפוסט ארוך ש-"בארבע השנים האחרונות היה ניסיון בוטה ואגרסיבי מצד קואליציית המשתמטים להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה."
זה מאוד שימח אותי, וזה באמת מאוד מאוד טוב שהפוליטיקאים הליברלים והציונים התחילו לדבר כשפה של "מדינת הלכה". ומתווכים לציבור, גם אם לא מספיק, את הסכנה שאנחנו נמצאים בה.
אבל זה יהיה אפילו עוד יותר טוב כשנציג פתרונות אמיתיים לאיום הקיומי הזה.
לצערי כרגע אנחנו קצת רחוקים משם, ונראה לי שזה קודם כל מתחיל מהמישור התודעתי.
הבעיה שלנו היא לא שאין נישואים אזרחיים או תחבורה ציבורית בשבת. זה סימפטום של סימפטום.
ישראל הליברלית נמצאת במאבק אסטרטגי על קיומה. ואנחנו צריכים להתמקד בדברים האסטרטגיים, הגדולים, שמכריעים את הכף.
ובשביל שהמפעל הציוני ישרוד, יש שלושה דברים ש*חייבים* לקרות בקדנציה הקרובה:
הצעד המרכזי הראשון זה פשוט לסגור את הברז לכל הממסד החרדי, וספציפית גם למערכת החינוך החרדית הפרטית. נראה שהנקודה הזאת נקלטה היטב, בגדול, אצל כל ראשי גוש השינוי. כאן בעיקר זאת האחריות של הציבור לוודא שכל ההבטחות הגדולות מיושמות (וזאת לא אחריות קטנה).
אבל יש עוד שני צעדי מדיניות מרכזיים שהם לא פחות מהישרדותיים.
הצעד המרכזי השני הוא להבטיח הפסקה מוחלטת של התקצוב הממשלתי הישיר והעקיף לכל עמותה שעוסקת בהחזרה בתשובה של יהודים לא-דתיים, כולל לכלל הגרעינים התורניים. ועדיף מאוד: גם לכל גוף שמחנך נגד ישראל יהודית ודמוקרטית. מעמותות חרדיות להחזרה בתשובה ועד למכינת עלי. מכל ראשי הגוש היחיד שמדבר על זה, זה גולן - וגם הוא לא מספיק.
הצעד המרכזי השלישי הוא להבטיח את הפסקת האפלייה הערכית של הציבור היהודי-חופשי. בדומה למה שקורה במערכת החינוך הממלכתית-דתית וברבנות הצבאית, מדינת ישראל צריכה לתקצב תכנים ותוכניות חינוכיות לזהות יהודית חופשית וחילונית עבור יהודים לא-דתיים במערכת החינוך הממלכתית, במכינות, בצבא, ובקהילות חילוניות.
מה הקשר למדינת הלכה?
קודם כל, אי-אפשר להתלונן על "מדינת הלכה", ולחשוב שנישואים אזרחיים יפתרו את הבעיה. אם יש אשכרה עמותות שהמטרה שלהם היא להחזיר חילונים בתשובה, ומוסדות שאשכרה מחנכים חניכים לערכים של "מדינת הלכה" - וכל אלו מקבלים כספי מדינה. זיהיתם את האיום? יופי. בואו נפתור אותו מהשורש.
בשביל זה צריך לעשות שני דברים:
גם להתייחס למנגנון המרכזי שבעזרתו הימין הדתי מקדם מדינת הלכה - הפצת אידיאולוגיה קיצונית באמצעות מימון ממשלתי.
וגם להתייחס למנגנון המרכזי שגרם לכך שהציבור הליברלי נהיה אדיש לסוגיות האלה - שחיקה אידיאולוגית וזהותית קיצונית, שנתמכת ע"י חוסר תקצוב ממשלתי לחינוך האידיאולוגי-ערכי של הזרם הזה.
למעשה, הנער היחיד בישראל שלא מקבל חינוך אידיאולוגי מתוקצב לערכים של המגזר שלו, זה הנער החילוני-ליברלי.
זה בזמן שהנער החרדי והציוני-דתי מקבלים חינוך של "מדינת הלכה" פר אקסלנס במימון המדינה.
ולכן כשפוליטיקאים מספרים לכם שהפתרון שלהם ל"מדינת הלכה" זה הפסקת תקציבים לחרדים ונישואים אזרחיים - צריך להגיד להם שזה צעד ראשון טוב, אבל רק צעד ראשון. גורל המדינה לא יקום ויפול על תחבורה ציבורית בשבת.
Ariel David אריאל דוד retweeted
סיימתי את חמשת הפרקים עם @afdirohak בפודקאסט המעולה של משה רדמן @RadmanMoshe
שמעתי הכול כמעט במכה. מרתק וחשוב. חובת האזנה למי שעוד תופס מעצמו חילוני וליברלי במדינה הזאת
open.spotify.com/episode/5kL…
דל"פ: להתבטאות של ינון מגל על החטופים אין שום קשר באמת לנתניהו. אז למה באמת הם מרשים לעצמם לחרבן ככה על כל מה שקדוש לנו?
אז השבוע בערך כל המחנה הליברלי, מנפתלי בנט ועד שיר שחף (כפרה עליה), פרסמו דברים זועמים על ינון מגל שתבע ממשפחות החטופים להתנצל בפני נתניהו. ובאמת, בערך כולם קשרו את ההתבטאויות של מגל לזה שהוא "מכר את נשמתו לשטן", או במילים אחרות – מוכן לפרק כל מה שקדוש לנו עבור נתניהו.
אבל בעיני ביבי זה ממש, ממש לא הסיפור. ממש כמה ימים לפני זה, חבר'ה מאורגנים מהימין הדתי הרשו לעצמם לארגן חגיגות על אתר הנרצחים של הנובה. זה לא היה קשור לביבי והם גם הרשו לעצמם לחרבן עלינו.
אז מה כן יש כאן?
תראו: מגל עצמו הוא לא באמת שליח של נתניהו. התפקיד האמיתי של מגל, גם בעיני עצמו, הוא עיצוב מחדש של הזהות של ישראל לכיוון דתי יותר. זה פרוייקט שבשבילו הפוליטיקה היא אמצעי, לא מטרה, או כמו שהוא אומר: "החשיבות של הגוש האמוני היא מעל הקואליציה והשלטון. היא הסטורית".
חלק מהמהפך הדתי הזה דורש במופגן לחסל את הזהות הציונית, החילונית והליברלית במרחב.או כמו שמגל אומר: "הגוש מחזיר את עם ישראל ל"טראק" היהודי, אחרי ה"זווית" של הציונות החילונית".
תקראו את המשפט הזה שוב: קודם כל, ההנחה הסמויה שהוא מייצר היא שהציונים החילונים לא באמת מייצגים את היהדות. וזה ה-פרוייקט הפוליטי שלו, בגלל שהוא כמו שהוא טוען, "ללא החזרה למסלול היהודי ישראל לא תשרוד."
כמובן שכשמגל מדבר על "יהדות" הוא מדבר אך ורק על היהדות המתחרדת שהוא הנציג שלה.
ובקיצור: כשאתם רואים כל דבר שמגל עושה, תפסיקו לחשוב על ביבי. התפקיד של מגל הוא להעביר לציבור בצורה מדוללת וטרויאנית את תפיסות העומק של הרבנים החרד"לים. לכן מגל יטפטף, למשל, שאסור לגייס נשים לצה"ל – עמדה שאין לה באמת שום קשר לנתניהו או לימין הליכודניקי.
אז מה הקשר? איזו תפיסה דתית הוא הדהד כשהוא דיבר ככה על החטופים?
כאמור, כמה ימים לפני ההתבטאות של מגל, הייתה חגיגה של הימין הדתי באתר הנרצחים של הנובה.
עכשיו, אני מאמין באמת שלחבר'ה שחגגו שם, לפחות לרובם, לא הייתה כוונה לעשות לנו אצבע בעין.
האמת היא – שהם פשוט לא רואים אותנו. מבחינתם, לנו אין באמת שום "אמונה" או "קדושה" אצלנו. ואצלנו זה כולל את כל הישראליות הליברלית, שמגל ממסגר אותה בתור "הזווית של הציונות החילונית" שצריך לדחוק הצידה.
וזה קצת העניין, וזה בעיני מה שמגל מחלחל גם לציבור:
תפיסת העומק היא שרק לימין הדתי באמת יש תפיסת עומק.
הנחת היסוד האמיתית במעגלים האלו היא ש-"רק אנחנו יודעים איך העולם באמת מתנהל". יש סדר דברים קוסמי-יהודי גדול, שלוקח אותנו לגאולה – ומי שלא מכיר אותו, לא באמת יודע איך העולם עובד ומה חשוב בו. וזה כולל את הרוב המוחלט של היהודים החילונים והליברלים.
העומק הרוחני היחיד בעולם שקיים באמת נמצא אך ורק בעולם של היהדות והתורה לפי האורתודוקסיה הדתית. זהו. כל תופעה אחרת היא סוג של קליפה חיצונית, שגם אם נראה לנו שיש לה איזשהו קיום עצמאי – או שהיא ריקה, או שבסוף היא גם קשורה לתורה.
לכן כשאתם בדיאלוג עם אנשים עם אמונות כאלו, אתם תשימו לב שזה לא באמת משנה שום דבר שתגידו. אתם יכולים לנסות טיעונים כאלה או אחרים, אבל כל שיח מול חילונים מבחינתם – המטרה שלו היא תמיד רק להשפיע החוצה. לכם אין שום עומק שאתם באמת יכולים להעניק להם.
אני מניח שמי שקצת יוצא לו לשמוע מעגלים האלו – התופעה הזאת תהיה לו מוכרת.
אז אצל הימין הדתי שיותר מתורגל בדיאלוג "נחמד" מול חילונים, זה עדיין יבוא בצורה של שיח נעים ו-"פשוט לא הבנתם".אצל מגל זה משולב בשיח פופוליסטי שמוציא לשמאלנים עיניים, כי זה הסגנון שלו.
אבל הנחת היסוד דומה, והוא משיג את אותה מטרה: בעולם שינון מגל יוצר, אין דבר כזה "דברים שקדושים לחילונים בישראל". ביבי הוא רק כלי לתווך את זה להמוני מצביעי הליכוד.
ולכן בדיוק כמו שמגל לוקח דרשות של רבנים חרד"לים והופך אותם ל"אני נגד נשים בצבא" בפריים טיים של ערוץ 14, ככה הוא לוקח את התפיסות מאחורי הריקודים בנובה והופך אותם למונולוגים נגד משפחות החטופים. כי קדושת השכול זה חלק "מהזווית של הציונות החילונית".
וכאן אני חייב להגיד משהו: ינון מגל לא טועה לגמרי. הציונות החילונית באמת לא מייצגת את הזהות היהודית. כי היא וויתרה על הניסיון לייצג אותה. אנחנו אפשרנו לעצמנו להפוך ל-"זווית", ונתנו לכוחות דתיים קיצוניים מאורגנים להיכנס לואקום של הדיון הערכי העמוק, ולהפוך את עצמם ל-"ה-יהדות". ואם לא נשנה את העובדה הבסיסית הזאת, אז ינון מגל ודומיו יניחו את המסילות של "המסלול היהודי"(-חרדי) שלהם על כל הערכים שיקרים לכם. והם לא הולכים לספור אותנו באף נקודה בדרך.
הדרך היחידה שהערכים שלנו ישארו קדושים במדינה הזאת, זה אם אנחנו נתייחס אליהם ככאלה, ונחבר את המאבקים הפוליטיים שלנו למאבק ערכי גדול על "מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה" – בדיוק, אבל בדיוק, כמו שהימין מתרגל כבר שנים.
אגב, לינק לקבוצת עדכונים והפצה לנושאים האלה בדיוק:
chat.whatsapp.com/I9etiX9Q52…
מוחמד הניה, "עיתונאי" פרו-חמאס, מצרף תמונה של כיבושי חמאס בשבעה באוקטובר.
כשכל עזה בהריסות, מה יש לו לכתוב על התמונה הזאת?
"היינו יכולים להחזיק בשטח הזה, אם לא היו סובלים מבגידה מבפנים".
גם אחרי שהם הובילו צעדים שפגעו באופן מחריד בעם שלהם, אפס רפלקציה, אפס "איפה טעינו". זה הכל "בוגדים מבפנים".
זה היה יכול להיות מצחיק אם זאת לא הייתה גם המנטליות של ממשלת ישראל.
האמת, יש דברים שלפני כמה שנים היו נשמעים גם לי כמו תיאוריית קונספירציה.
למשל: זה שיש רשת חרד"לית סודית שבונה מחדש את ההנהגה של הימין, ופשוט מכשירה, מאחורי הקלעים, אליטה חדשה שאמורה להוביל את הימין בשנים הבאות.
זאת אומרת, אתה רואה את האנשים ואת הרבנים, ואת המטרות, ואיך שהם מדברים. ועדיין קשה להאמין איזה טירוף נתפר כאן מאחורי הקלעים.
ודווקא בגלל זה, אם יש כתבה אחת שהדחקנו מהר מדי, זה התחקיר של מוסף הארץ שפורסם בסופ"ש (01.10).
תחקיר שמנתח, בפרטי פרטים, איך קמה לה רשת עמותות כזאת, במימון אמריקני לא קטן, שפשוט מחנכת את הדור הבא של הנהגת הימין - ממובילי דעת הקהל, דרך הפקידים הבכירים ועד לקציני צבא. וכל האליטה החדשה מתחנכת לא על ערכי הימין הציוני, אלא על ערכים שנלקחו ישר ממילון המושגים החרד"לי והמשיחי. דור חדש של סוסים טרויאנים.
אבל, כמובן, עתיד המדינה לא תלוי רק במה יעשה הימין הדתי - אלא בעיקר במה יעשו הישראלים הליברלים והציונים.
וכאן אי אפשר להתחמק מכמה מסקנות ברורות:
יש לנו משימה אקוטית של טיפוח דור של משרתי ציבור שהם שומרים קנאים של המדינה היהודית-דמוקרטית. יש כל מיני יוזמות כאלה, אבל לצערי עוקפים אותנו כאן ביג טיים.
הצעד השני זה להפנים שאנחנו לא נכנסים ללוח ריק. כדי לשרוד, אנחנו חייבים - בהכרח - גם לנקות את המערכת הציבורית מכל הסוסים הטרויאניים המתחרדים והמשיחיים שהוחדרו אליה בשנים האחרונות.
זה כולל גם מינויים פוליטיים שמתחנכים במוסדות הדתיים הכי קיצוניים, וגם תקציבים שעוברים למוסדות האלה בשפע.
והכי הכי: להפסיק להיות מגוזלטים. אני לא חושב שיש איזושהי "איום תיאורטי" שמישהו הפריח על הימין המשיחי והמתחרד בשנים האחרונות ולא התגשם באופן מפחיד.
וכאן, אגב, זה המקום לפרגן לאחד החוקרים הכי underrated במחנה הליברלי, אדם שאת הפרשנויות שלו הדחקנו יותר מדי - עו"ד יאיר נהוראי.
כי מה שנשמע לי כמו תיאוריית קונספירציה לפני כמה שנים, ליאיר היו פשוט מה שהוא מצא בהקלטות של המכינות החרד"ליות.
ואת כל הרעיון מאחורי מה שחשף תחקיר הארץ - יאיר הסביר כבר מזמן בהסבר שלו על "שיטת אלקנה" - האסטרטגיה של הימין החרד"לי להשתלטות על המדינה דרך השתלטות על עמדות המפתח.
ובראש רשת העמותות ש"הארץ" חשפו? עמיעד כהן, בוגר של מוסדות בני דוד של הרב טאו. וכיכבו שמה עוד כמה שקשורים למוסדות האלה, כמו אחד בשם דוד זיני. אבל מי שמקשיב לנהוראי, שמע מזמן על התפקיד של רשת המוסדות של הרב טאו בהשתלטות הדתית הזאת.
אז למה אני מסביר לכם על האיש היקר הזה?
קודם כל, כדי שתקשיבו לו.
ודבר שני - כי יאיר הוא דוגמא חיה לעובדה שהבעיה היא לא שהחומרים לא נחשפו. הם נחשפו.
אבל משהו בתודעה של הישראלי הליברלי הממוצע הקשה עליו לעכל את גודל הסכנה שאנחנו ניצבים בפניה.
ולכן השינוי הכי גדול שנצטרך מאיתנו הוא שינוי תודעתי. יאיר נהוראי הניח כמה לבנים, המחאה הניחה כמה לבנים, תחקיר הארץ הוא עוד לבנה. אני מקווה שגם אני הנחתי אחת. את הלבנים הכי גדולות הניחו המשיחיים בעצמם - שקשה לפספס את הטירוף שלהם.
אבל זה שיש לבנים זה לא אומר שהם אוטומטית הופכות למחנה לוחם, למפת קרב ברורה, לתמונת עתיד עם תקווה. זה עלינו
אגב, לינק לקבוצת עדכונים והפצה לנושאים האלה בדיוק:
chat.whatsapp.com/I9etiX9Q52…
הטיפוס של היהודי שמסתער לתוך תא מטוס הגיע לעולם בזכות המהפכה הציונית. אבל איבדנו את היכולת לדבר על זה, אז בתקשורת מדברים על "נס המטוס".
גם הויכוח על "ועדת חקירה ממלכתית" לעומת "השבעה באוקטובר זה נס" זה לא באמת ויכוח על מדיניות, זה ויכוח על לב הקיום היהודי – אם הכל זה גזירה משמיים או שליהודים יש בחירה לגבי הגורל שלהם, והם צריכים לקחת אותו בידיים, לקבל בחירות כואבות, ואף ללמוד מכשלונות.
גישה אחת הקימה את המדינה הזאת. והגישה השנייה תביא לחורבן שלה.
אבל לצערי, כרגע נראה שרק מי שאוחז בגישה השנייה מבין שאנחנו בכלל נמצאים בוויכוח הזה, ושזה וויכוח שחשוב להשקיע בו.
גם כי עמדות פוליטיות הם תמיד "קצה הקרחון" של תפיסות זהותיות עמוקות יותר. גם כי יש המון המון אנשים שלא מוכרעים בסוגיות האלה – למשל נוער, צעירים, ומסורתיים מתלבטים. וגם כי שינויים גדולים תמיד מתחילים בתפיסות הכי בסיסיות של בני אדם לגבי "מי אני ומה התפקיד שלי בעולם".
אלו לא תובנות מקוריות של הימין הדתי, או של תנועות החזרה בתשובה. גם הדורות הראשונים של הציונות החילונית הבינו בדיוק את הדברים האלו, ופעלו בדיוק באותה צורה. היה להם משהו גדול מאוד להגיד לגבי מה זה אומר להיות יהודי בעולם, ובן-אדם בעולם.
אנחנו זנחנו את הדבר הזה. בגלל השוק הפרטי, בגלל "ימין ושמאל", ובגלל "לא ימין ולא שמאל". ובסוף קיבלנו את "שבעה באוקטובר זה נס" בפריים טיים, באינסטגרם ובתוך בתי ספר הממלכתיים. על מה שקורה במגזר הדתי אין על מה לדבר.
הפתרון לדבר הזה הוא לא התפלפלות פילוסופית על "מהי יהדות חילונית", או "מהי הציונות". אלא אתוס של מחויבות מעשית לחינוך רעיוני.
בכל המגזרים המתחרדים-לאומיים יש תופעה דומה, שעוזרת להם מאוד להחדיר את הערכים שלהם לציבור הישראלי:
הם בנו אתוס שלם סביב השליחות של הפצת הערכים שלהם.
אצל הש"סניקים זה נקרא "זיכוי הרבים". אצל החרד"לים יש אתוס שלם סביב אנשים שיוצאים מישיבות ישר לפעילות פוליטית – ככה בכלל התחילו ההתנחלויות. אצל החב"דניקים אין על מה לדבר בכלל – זה כל המהות שלהם.
הרעיון הוא שזה לא מספיק שלזרם הרעיוני שלך יהיו ערכים. או לדעת שאתה צודק. או לנסח את הדעות שלך מאוד יפה. אתה צריך ממש לקדש את הקידום של הערכים האלה, ולבנות קבוצה גדולה של אנשים שמסורים לחינוך הציבור לקראת הרעיונות האלה.
בשיח שלנו על "תיקון", אנחנו שואלים איזה הצעות חוק ממשלת השינוי תעביר, או מדברים על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
אבל עוד שאלה שאפשר לשאול היא: בסוף ארבע שנות "התיקון" של הממשלה הקרובה, כמה עוד אנשים נצליח לרתום למשימה של קידום ערכים של דמוקרטיה ליברלית, של יהדות חופשית, של ציונות ?
לא כמשימה ערטילאית. כמספר ממש. אנשים שיעבדו במכינות ליברליות, אנשים בקהילות ליברליות עירוניות ובגרעינים ליברליים, מורים שירתמו לטובת חינוך לערכים יהודים-דמוקרטיים בבתי הספר, ועוד ועוד.
לדבר הזה צריך לגייס תקציבים ממשלתיים (בדיוק כמו שהימין הדתי עושה), צריך להטמיע תוכניות לימוד, צריך לבנות קהילות, צריך לגייס את החברה האזרחית, וכו' וכו'.
אבל בזרמים המתחרדים, זה אף פעם לא התחיל עם הכלים האלה. אלה היו הצעדים מספר שתיים ושלוש.
הצעד הראשון תמיד היה ההנחלה של אתוס. אמונה של משוגעים לדבר, שמאמינים שהדבר החשוב ביותר לישראל הוא הקידום של ערכי היהדות החופשית, של לאומיות דמוקרטית-ליברלית – ובקיצור ציונות, במובן הפשוט שלה.
ובמילים הכי פשוטות: מעבר לכל מה שהממשלה הבאה תעשה או לא תעשה, השאלה הקיומית באמת של ישראל – היא אם תפיסת העולם של "שבעה באוקטובר בנס" תאכלמבפנים את המפעל הציוני. והתשובה לשאלה הזאת תלויה, פשוט מאוד, בכמה שליחי ציבור מסורים של הציונות נצליח לייצר בשנים הקרובות. הרבה דברים אחרים הם פשוט הסחת דעת.













