אהלן רום. האמת שחשבתי פעמיים אם לכתוב לך או שלא. אני לא יכול לתאר לעצמי מה עברת בשבי, למרות כל מה ששמעתי ולמרות שיסקרתי את זה יום יום, שעה שעה, מאז תחילת המלחמה ועד שחרור החטוף האחרון. אני לא יכול לתאר לעצמי מה אתה ושאר החטופים עברתם ועוד תעברו בהמשך. ואני לא כאן כדי לשפוט. ואחרי שאמרתי את זה, אני לא מצליח להבין את הציוץ הזה שלך. ב-7.10 נחטפו יחד איתך אזרחים ערבים. חלקם גם נרצחו. מחבלי חמאס רצו בעיקר לרצוח יהודים, והם רצחו גם ערבים שכל אשמתם הייתה שהם נולדו בצד השני של הגבול. אני מתאר לעצמי שראית את הסרטונים של האזרחים הערבים שנרצחים מטווח אפס רק כי הם חיים בישראל. פרמאדקים ותושבים ערבים הגיעו לנובה וליישובי העוטף הצילו חיים. אלפי הפצועים שפונו לבתי החולים באותו יום ובחודשים שלאחר מכן קיבלו טיפול רפואי בין היתר מצוותים ערבים. אזרחי המדינה. מה אשמתם אותם אנשים מסורים שבאים כל יום לעבודה שלהם, עובדים במשמרות כפולות, שאתה מעניש אותם ומשווה אותם למחבלים שהחזיקו אותך בשבי? למה הסימטריה הבלתי נסבלת הזאת בין אזרחים שומרים חוק ותורמים למדינה (לפעמים יותר מאזרחים יהודים), שאתה מדבר אליהם ככה? אחזור למה שכתבתי בהתחלה. אני באמת לא יכול לתאר לעצמי מה היה קורה לי אם היינו מתחלפים במצב. ויחד עם זאת, אני מאמין שאתה עושה סימטריה בלתי נסבלת בין ארגון טרור ל-20 אחוז מאזרחי המדינה שלך. זכותך לבקש את מי שאתה רוצה שיטפל בך, קל וחומר אחרי מה שעברת. אבל לשים באותה משוואה רופא שומר חוק, אזרח המדינה, מסור לעבודה שלו ולחיים המשותפים במדינה, באותה משווה עם רוצח שחטף אותך והחזיק אותך בשבי. אבל אין לי באמת טענות אליך. אתה בסוף נלקחת בשבי תחת משמרת של ממשלה שלא לוקחת אחריות על זה. יש לי טענות לאותם פוליטיקאים (ממחנה ״השינוי״) שבמקום לנסות לתקן את העוול הזה, הם מתדלקים את המאירה הבזויה שאחרי ה-7.10 - אי אפשר להקים ממשלה עם ערבים. מאחל לך רק חיים טובים רום היקר.