David retweeted
Does anyone else feel the need to call all their Jewish friends and say, “Okay, you weren’t being paranoid.”?
David retweeted
חזרתי שלשום לטיפול.
טיפול פסיכולוגי.
חשבתי, שכל עוד המלחמה מתנהלת ואני עובד, אז אין באמת צורך. הכל בסדר.
אבל בכל לילה, כשהחושך יורד - אני מתפרק.
ובכל לילה שעובר זה מחמיר.
ביומיים האחרונים סיוט. נרדם לשעה, ואז מתעורר מחלום רע עם התקף חרדה נוראי.
סיוט שהיה המציאות של מאות מהחברות והחברים שלי בשבת שעברה. סיפורים ששמעתי ומשתלטים עלי.
קם מזיע, מבועת.
ואז שעה ארוכה שהכל שחור ואתה מרגיש סגור בתוך ארבע קירות ולא מצליח לברוח החוצה.
תחושה שזה הסוף. סוף העולם.
וזה לא משהו חדש עבורי. התקפי חרדה - זה משהו שאני מתמודד אתם כבר 5 שנים.
בדרך כלל אני מנצח אותם.
אבל הפעם לא מצליח להתמודד.
אפילו פרק של חברים ( הסדרה שאני הכי אוהב, הבריחה שלי מההתקף) לא עוזר.
הוא מנצח אותי. ההתקף.
ושלשום, החלטתי שזהו- חזרתי לדבר
עם איש מקצוע וזה עושה פלאים.
פירקנו ביחד את יום שבת השחור.
את הפחד שלנו,
שלי, של הילדים שלי ושל אשתי שיושבים בממד.
את ההודעות שקיבלתי מהחברים ששומעים את המחבלים בתוך הבית וזועקים לעזרה,
את אלה שהצלחתי לכוון אליהם כוחות ושרדו,
ואת אלה שלא - והם כבר לא אתנו.
חברות וחברים שאני מרגיש כבר 12 יום,
שיש לי חלק בזה שהם לא שרדו.
פירקנו ביחד את השעות הראשונות,
ממטחי הרקטות שהקפיצו אותי מהמיטה ועד שיחת הטלפון שבמהלכה אתה מבין בפעם הראשונה שהמחבלים כובשים לך את העוטף שלך.
וגם את הרגעים שאני עוצר לרגע את השידור כדי לאסוף מידע ואז אילת אשתי באה לדרוש בשלומי
ואני מתפרק. בוכה כמו ילד.
חסר אונים.
יודע שהאנשים שדיברתי אתם לפני רגע,
לא ישרדו ואין לך מה לעשות.
מתקשר לאנשי ביטחון שאני מכיר, לפראמדיקים של מדא, לגורמים הכי בכירים במערכת וכולם, כולנו
חסרי אונים.
פירקנו את זה יחד.
ואחרי זה אני שוב עומד על הרגליים.
חזק יותר (אבל מת מפחד מהלילה).
ואני משתף עכשיו כי אני שומע שתושבים בעוטף, גברים, נשים וילדים, מתביישים ללכת לטיפול.
אל תתביישו.
זה מציל חיים.
זה יציל אתכם ויציל את הילדים שלכם.
ככה אתם תדעו לתווך להם את הזוועות שחווינו כאן.
ותעזרו להם לעמוד על הרגליים.
תפרקו את מה שיושב לכם על הלב.
תפרקו את מה שחוויתם באותו יום נורא.
תתפרקו.
המטפלים והמטפלות הם המלאכים והמלאכיות שהצילו אותי בעבר
והם גם יצילו אתכם💔
לכו לטיפול.
בריכת גורדון, בחורה יוצאת מהמים
בנאדם שישב ובהה בה והיו לו לפחות 20 דקות לחשוב על משפט פתיחה: יפה מאד את שוחה, כמו לויתן
מתכווצ׳צ׳ לי הלב מלדמיין את כמויות החרא שהוגה האבטיח עם בולגרית אכל מחברים שלו עד שהוא הצליח לפרוץ
2
38
*משרדי פייסבוק העולמית*
שון ממחלקת מעקב משתמשים: בוס, יש פה יוזר שלא נכנס לאפליקציה כבר שבוע
צוקי: תקפיץ לו נוטיפיקציה שיש שרפרף במרקטפלייס
שון: ניסיתי
צוקי: שאמא שלו נתנה בלייק לחוליו איגלסיאס
שון: ניסיתי..
*שתיקה*
צוקי: תוציא את התותח הכבד.
שון: ..בוס..
צוקי: פשוט תעשה את זה.
וורד: ראיתי שכתבת "3"
אני: כן
וורד: אז אני ממשיך את המיספור האוטומטי מלפני 17 עמודים
אני: לא לא אין צורך
וורד: אה, אוקיי
אני: תודה
וורד: יישרתי את כל המסמך למרכז והפכתי את הכיוון של הכתיבה
4
123
הספר שלי שתמיד תהיתי איך זה שאף פעם לא עשה סמול טוק, מסתכל על הגשם בחלון ואז לעיניים שלי במראה: "מלקוש."
1
60










