הדר אלעד בן הרוש retweeted
שרשור אישי, השתדלתי לקצר אבל יש הרבה לספר:
הרבה מכם שואלים אותי באיזו מסגרת אני עוסקת בחשיפת הדיסאינפורמציה והפייק בוויקיפדיה, רדיט, ועוד אתרים שמשפיעים על תוצאות במנועי AI (chat gpt, gemini, claude ועוד), ובאמת לא כל כך הרחבתי על עיסוקיי מאז תחילת המלחמה.
אני חושבת שזה זמן טוב לשתף שבשלוש השנים האחרונות הקמתי ארגון שעוסק באופן פעיל בכל מה שקשור להרעלת הידע נגד ישראל והעם היהודי, הכירו את HereForGood -
אנחנו חוקרים וחושפים תשובות במנועי AI שקשורות להיסטוריה שלנו ומתחקים אחר מקור התשובות השגוי - כדי לגלות אותו ברדיט, קוורה, וויקיפדיה ועוד אתרים מהם הבינה המלאכותית שואבת מידע בשלל נושאים.
ואני ארחיב כי זה חשוב מאד לחיינו:
בערך "ישראל" בוויקיפדיה האנגלית, העורך Surtsicna מחק את כל החלק שהציג את הצד השני של הוויכוח, כולל העמדה של ישראל, של ממשל ביידן ושל ממשל טראמפ, והנימוק שלו היה ש"הכחשת ג'נוסייד היא חלק מביצוע הג'נוסייד".
בואו נחשוב רגע מה זה אומר: ברגע שמאשימים אותך, כל מה שתגיד להגנתך הופך להוכחה שאתה אשם, ואם לא ביצעת ג'נוסייד אין לך שום דרך להגיד את זה. קוראים לזה משפט ראווה והוא מאד מאפיין את המקומות שמהם מגיעים רבים מהעורכים האלה בוויקיפדיה - מדינות בלי זכויות אזרח (אל תדאגו הם יושבים בדרך כלל בנחת במערב ומוחקים את ההיסטוריה המתועדת של העם היהודי ומדינת ישראל וכל מיני ניר חסונים יגנו עליהם).
מי שנכנס היום לערך רואה רק את כתב האישום, כאילו אין על זה שום מחלוקת, ומודלי הבינה המלאכותית שלומדים מוויקיפדיה ימשיכו לחזור על זה למיליוני אנשים שלא יבדקו אף פעם מה נמחק בדרך.
מי שלא מאמין מוזמן להיכנס להיסטוריית העריכות ולראות בעצמו.
סליחה על הסקסיזם
אבל הבורג הקטן הזה בכל המשחקים סוג ג מהמקס סטוק,
זה טופ 5 בדברים שמקשים על חיי כאלמנה.
מזכיר לי שלפני שדניאל נהרג ממש רבתי איתו על תופעת ה"בואו נבקש מתורמים כסף לציוד טקטי ולכל שדרוג שיקל עלינו את החיים" אבל התביישתי לומר את זה כשאני בבית המחומם והנעים שלי ולא זקוקה לבגדים תרמיים של דה נורת' פייס.
וגם היום, וכמו בערך בהכל בחיים (ובמוות)- פרופורציות.
וכאשר שנוררתם תשנוררו
השילוב הלא-קדוש של שקרים, גוזמאות, וגרוטסקה שפעם היתה שמורה רק לפרסומות מפוקפקות ביוטיוב, עבר בשנות המלחמה נירמול מואץ. למה כל סיפור נורא, ולצערנו חווינו מהם בשפע, חייב להיות כרוך בקישור לקמפיין גיוס המונים? תזמון הראיונות בכלי התקשורת, בחירה סלקטיבית של העובדות, והלחץ לצאת לשיווק עוד לפני שקמים מהשבעה או משתחררים מבית החולים. להכל מתלווה תחושה צורמת של ניצול הזדמנות ולא זעקה אותנטית לעזרה. קרה לך דבר מזעזע? נהדר! אתה תרנגולת שמטילה קמפייני זהב. צלם, אל תלך הביתה לפני שיש לנו דמעות בפריים>
11
762
אני באמת לא רוצה להיות צינית
ואני באמת בעד אחדות וזה
אבל נשבעת שאני לא מבינה את המהלך התמוה הזה של איתמר איתם ואלישע מידן (אא"כ אני מבינה ואז אחלה צעד פוליטי ראשון)
3
164
אני: שולי, מבין כל הדברים שעשינו היום- לא ללכת לגן, לפגוש את סבתא ואת פפי וממי, את הבני דודים, לשמוע על אבא, להכין לחיילים מכתבים מקושטים, ללכת לשחק כדורגל עם חברים שלנו, לבלות איתי זמן ביחד-
מה היה לך הכי כיף?
הוא: לאכול גלידה.
1
11
348
לא ויתרתי על סטיקר בגלל אידיאולוגיה. פשוט לא יכולתי לדמיין את הפנים היפות של דניאל מתקלפות על רקע משתנה ציבורית.
אבל בפרספקטיבה של היום, הטענה שהסטיקרים נהפכו להיות "המינימום שאנחנו יכולים לעשות" מסמלת בעיניי את ריקון התוכן ממעשה הזיכרון ומירוק רגשות אשמה מלצעוק בכיף בהופעה.
התגובות ככ העציבו אותי. כנראה שדלפ(?)
אבל אחד הציווים שחוזרים בתורה הוא פעולה של זכירה. ״זכור את אשר עשה לך עמלק״ או ״זיכרון תרועה יהיה לכם״ או זכור את יום השבת לקודשו״. אפילו בהקשר של חגים ומועדים יש ציווי של לזכור.
פעולה של לזכור היא אקטיבית, היא חשובה ואינה קורית מכוח האינרציה, אלא להפך. המוח שלנו מדחיק ומטשטש דברים כדי להגן עלינו, זיכרון סלקטיבי,
אבל אנחנו *לעולם* לא נהיה אותם בני אדם, אני לעולם לא אוכל לנסוע בכביש 232 כמו שנסעתי עליו שנתיים לפני בדרכי ללימודים, בלי לדמיין המוני גופות מוטלות בצידי הכביש.
להעביר את השכול לאנדרטאות ״מכובדות״ זה פשוט לטאטא את השכול הצידה, למקום שבו לא נפגוש אותו. ובמציאות שבה כמעט אין אדם שלא הכיר משפחה שנפגעה, אין לזה מקום. הסטיקרים האלו הם המינימום שאנחנו יכולים לעשות, כשאנחנו נוסעים להופעה בפארק הירקון, לעבודה, למפגש חברים - אנחנו צריכים רק להחטיף מבט ולזכור מי אנחנו ומה המחיר ששילמנו. ואם זה מכער את המרחב, אז שיכער, המציאות פי אלף יותר מכוערת. אנחנו רואים מדי יום מה המחיר של שכחה באירופה ומה קרה לארה״ב ששכחה את ה11.9. ואיך העולם שכח את השואה.
לנו אסור לשכוח. לעולמי עד. והגדנו לבננו ביום ההוא.
1
40
1,715
לפני יומיים זכיתי בתחרות על הדעה הלא פופולרית שלי שאומרת בגדול שהדור לא הולך ופוחת אלא משתפר ואפשר דווקא להיות אופטימיים בנושא.
ואז היום, החבר בן ה5 של בן ה5 שלי:
"את מרוצה מזה שאת צריכה לגדל רק ילד אחד כל החיים שלך?"
18
490
בן ה5 שלי: זה לא פייר שרק את הצבעת בבחירות, למה אני לא הצבעתי?
אני: כי ילדים לא מכירים את מי שרוצה להיות ראש ממשלה אז איך הם ידעו במי לבחור?
הוא: מה, את פעם דיברת עם ראש הממשלה?
אני: לא ממש.
הוא: נו, גם את לא מכירה אותו. ידעתי שגם ילדים יכולים להצביע.
🫠
1
23
707
אני אדם ציני
והמוות של דניאל השחיר לי את הלב עוד קצת
אבל בתוך כל תקופת הביניים וההמתנה המוזרה הזאת- זה באמת ריגש אותי.
שרק נהיה ראויים.
נפגשתי היום עם יוסי ואורלי כהן, הוריו של עמית ז״ל, לבקשתו של יוסי להגיע ולהתנצל על הדברים הקשים שאמר בהפגנה מחוץ לביתי.
הסכמתי להיפגש מיד מתוך הבנה שגם בעין הסערה, וגם ברגעי מחלוקת קשים - אסור לנו להפסיק לראות את האדם שמולנו.
המילים הקשות שהוטחו בחנה ובי, במיוחד כשהזכירו את גל ז״ל, כאבו וצרבו עמוק. אבל ידעתי שמאחורי המילים האלו עומד אב שכול שנושא בקרבו כאב תהומי, בלתי נתפס. לכן היה לי חשוב לפגוש את יוסי ובהזדמנות הזו, להזכיר לכולנו: אחים אנחנו. גם כשלא מסכימים, חובה עלינו להקשיב.
החברה הישראלית חווה תקופה קשה ומתמשכת של שכול, משבר וקרע פנימי. הדרך לריפוי אינה עוברת בטשטוש המחלוקות או בניסיון להכניע זה את זה, אלא ביכולת להקשיב, לכבד את הכאב של האחר, ולשמור על מה שמחבר בינינו כעם.
זו האחריות של כולנו. זו בראש ובראשונה האחריות שלי.
אמשיך לעשות הכל למען ישראל, הכל כדי שנהיה ראויים.
מדברים על זה שביבי ואייזנקוט צריכים להתאחד, אבל הפשרה האמיתית כואבת הרבה יותר: סמוטריץ יוותר על תנופת ההתיישבות, גולן על ועדת חקירה, ש"ס על ליבה, ובנט על שוויון בנטל.
ממשלה תיכון לא כשהמנהיגים יירדו מהעץ אלא כשהמצביעים, כולם, יסכימו להתעורר מהחלומות ומהפנטזיות ולתת גב לויתורים.
1
240
כשהכל שפיט נהפך להכל פוליטי=
Replying to @Lee_malach
הפחד זה לא שהוא מתנהל משיקולים פוליטיים, אלא מזה שהוא לא מתנהל כי הוא חושש שיחשבו עליו שהוא פועל משיקולים פוליטיים
3
236
כתבתי פוסט ארוך כזה עם מילים שדניאל שלח לנו כשפעם מועמד שהצביע לו, לא זכה והוא קצת התבאס. אבל טוויטר אז אני אזקק (וכי סרטון שלו שווה יותר ממליון מילים)-
"במילואים אשן באותו אוהל עם אוהד של מרצ, בלימודים אמשיך לשתות קפה עם בוחר של בלד...
אל לנו לשכוח את הישראליות"
אני לא מצביעה בשביל דניאל היום. גם לא לזכרו.
הבחירות הם לא עבורו. הוא כבר מת.
יש פה מפלגות שלא היו קיימות כשהוא חי ומי יודע למי הוא היה מצביע. אולי היה מתפלפ ומצביע לפיראטים או משהו.
זה לא על אלה שנהרגו. אני בוחרת בשבילי ובשביל יובל.
זה עלינו, זה על החיים פה.
שיהיה טוב אמן.
בן ה5 שלי: "אמא, חביבי נתניהו הוא צדיק?"
אני: "ביבי נתניהו?"
הוא: "לא, חביבי. זה בערבית נראה לי"
3
16
631

















