אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock) header
אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock) profile picture

זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ ,פרדסן ושומר השער בין היש לאין

ארץ ישראל השלמה(יליד נמריה)
Joined January 2021
Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)Photo by אֶפּוֹס הַנָּמֵר (@innerblock)
תיק הנמר לשנת 2026 אנו נכנסים לשנה השלישית לפרסום תיק הנמר. את שנת 2024 סיים התיק בתשואה חיובית של 62%, ואת שנת 2025 בתשואה חיובית של 59.7%. הבורסה הישראלית נכנסת לשנה חדשה כאשר רמות מחירי המניות מחייבות עבודה מאומצת יותר באיתור חברות אטרקטיביות להשקעה. בשנה שעברה התיק הורכב בעיקר ממניות גדולות, מתוך הערכה ששנת 2025 תהיה שנתן. השנה, לעומת זאת, התיק בנוי יותר ממניות קטנות. זאת הן בשל חיפוש הזדמנויות באזורים פחות מתומחרים, והן משום שאם הבורסה תהיה חיובית והמגמה הכללית תימשך – להערכתי זו תהיה שנתן של המניות הקטנות. ברור שאין להסיק מתשואות 2024 ו־2025 קדימה או “לנרמל” אותן מתוך ציפייה שגם בשנת 2026 התיק יניב תשואה של מעל 50%. המטרה גם השנה היא להשיג תשואה חיובית ונאותה. זה אינו “תיק חלומות” ואינו מבוסס על מניות בומבסטיות, אלא על חברות ערך שבעיניי נסחרות במחירים נוחים להשקעה, עם טריגרים חיוביים שיכולים לתמוך בביצועי החברות. כראוי לאזור שבו אנו חיים, שנת 2026 צפויה להכיל גם הזדמנויות כלכליות לישראל וגם סיכונים ביטחוניים. עם המציאות הזו כבר למדנו לעבוד, אך חשוב להיות מודעים לה לפני שמקבלים החלטות השקעה. עמדתי לגבי המדינה והכיוון הכללי ידועה. בישראל מתקיים שילוב של “טריפל דאבל”: כלכלת הייטק, תעשיות ביטחוניות, וייצוא גז. מעבר לכך, קיים מנוע עתידי משמעותי נוסף – תחום התפלת המים והסביבה. זהו אירוע בקנה מידה אזורי, מהמשמעותיים במזרח התיכון בעשורים הקרובים, והוא צפוי להזרים למדינה הכנסות ניכרות. כדאי לזכור זאת. ישראל צפויה להיות מדינה עשירה ברמת אמירות. הנפט הוא העבר, הטכנולוגיה היא ההווה והעתיד – ובמובן זה, הטכנולוגיה היא הנפט החדש, ושם לישראל יתרון מובהק. הרכב תיק הנמר לשנת 2026: 1.ג׳נריישן – אנרגיה, התפלה, היסעים ומיחזור 2.נטו מלינדה – בשר ודגים; צפויה ליהנות מהתחזקות השקל ומהגידול בצריכה. 3.תיגבור – סיעוד ושמירה; עסק איכותי 4.גאון קבוצה – צינורות להובלת מים וגז 5.רגא – פינוי אשפה, זכיות במכרזים וצפי עסקי חזק 6.אוברסיז – לוגיסטיקה והתרחבות המסחר המקוון(imec) 7.גלוברנדס – מכפיל נמוך, דיבידנד גבוה, פיזור עסקי וצמיחה 8.דלק נכסים – פעילות יציבה וצומחת בתמחור אטרקטיבי 9.מצלאווי – נדל״ן למגורים; להערכתי תחום זה יתאושש במחצית השנייה של השנה 10.תדיראן – “הסינדרלה” שלי לשנים הבאות; 2026 כשנת התייצבות לקראת תקופה חיובית מאוד החל מ־2027 11.אסטיגי – חברה ביטחונית; 2026 צפויה להיות טובה מ־2025, ו־2027 טובה אף יותר 12.אנרג׳יאן – מכירת גז, עם שדה קטלן הצפוי להשלמה בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה; תמחור נוח 13.הייפר – להערכתי זו השנה שלה 14.שוהם ביזנס – פעילות חוץ־בנקאית במחיר אטרקטיבי; בעל השליטה הגדיל לאחרונה החזקה בכ־9 מיליון ש״ח * התיק הוא תיק אישי שלי, ואין לראות בו המלצה לביצוע קנייה או מכירה של ניירות ערך. ייתכן שאחזיק בכל המניות המוזכרות, בחלקן או באף אחת מהן. אני עשוי למכור או להגדיל החזקות בכל עת. מטרת הפרסום היא שיתוף רעיונות וחומר למחשבה בלבד. השאיפה היא שהתיק יניב תשואה חיובית גם השנה, אך כמובן שאין לכך כל הבטחה. בהצלחה למצליחים. 🐆
10
9
8
570
146,764
רק אנשים בעלי i.q 130 ומעלה יצליחו לזהות תוך 10 שניות הבדל אחד בתמונה. מי שלא מצליח למצוא מומלץ לקחת מגנזיום
3
21
6,659
אוברסיז עם דוח חלש שאותי הפתיעה וההפך הגמור ממה שהערכתי לעצמי(הנייר נזל כי כנראה שדלף מידע כמו שהכל דולף פה). אחרי הרבעון השני המצויין לא הערכתי בשום תחזית דוח עם חולשה בהכנסות. יש הרבעון מחיקה חד פעמית של השקעה לא טובה שהם עשו לפני כמה שנים, ואני שמח שזה נמחק סופית. בלי המחיקה הרווח היה 6.7-.6.8 נקי, וזה לא אסון במיוחד שהחוב ממשיך לרדת, אבל זה פחות מחזק את התיזה. החולשה מוסברת בעיקר עקב ירידה בימי אחסנה במכולות המלאות,בלי הסבר מעבר לזה(מסוג החברות של, הירידה ברווח נובעת בגלל הירידה ברווח). מחזיק לא ממליץ, מבואס אבל זה הביזנס. נראה מחר
6
37
2,114
סגרתי היום ברווח של כמעט 23%. יחסית לתקופה בשוק שעברנו התשואה הזאת היא ברכה משולשת. בכל מקרה הסיבה העיקרית לסגירה נובעת מהרעיון לנצל הזדמנויות הרבה יותר מעניינות מאשר רציו. היה וטוב שהיה וזהו, הלאה לדבר הבא. כאמור אין המלצה.
רציו יהש התחלתי לאסוף אותך בשבוע האחרון, היום התפרסם שמאגר לויתן חוזר להפיק, היא באותם שערים שאספתי פלוס מינוס אז אין פה ״גאון בדיעבד״. מפה לשם ומשם לפה, היא כרגע נסחרת לפי npv 10 ולדעתי גם במחירים שחברות נסחרות וגם שלא, מן הראוי בעייני שהיא תסחר בשעור היוון 7.5% למה מאגר לויתן הסיכון היחיד שיש עליו זה שמישהו יעשה עליו ״עין הרע״( סתם יש סיכונים, הפקה מלחמות מצרים תשלומים וכו). אבל בלי קשר אני חושב שברמות האלו לכסף גדול ובמחירים בשוק היום של מניות, בחברה הזאת אחרי הירידה יש בשר. אין כאן המלצה או יעוץ לכלום, אני אולי טועה וכל המספרים שווים לתחת, תבדקו לבד אתם ילדים גדולים וכאלה. הנל מחזיק מניות של רציו ויכול למכור עוד דקה הכל.
4
37
2,625
החזאים !
3
9
676
צריך לקחת בחשבון שכל עוד נמשכת המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין בנושא המרוץ לעליונות הבינה המלאכותית, נראה מפעם לפעם עוד פרשיות/ארועים/הפתעות שלא ציפנו להם כמו האירוע עם מנכל אנבידיה. והמרוץ הזה צפוי לדעתי להמשך עד אמצע שנות החמישים לפחות...
1
14
1,306
אם אכן זו התוכנית שמתגבשת במטכ”ל, אנחנו עלולים לחזור בדיוק לאותה מדיניות של הכלה, עצימת עיניים וקניית שקט זמני שהביאה אותנו ל־7 באוקטובר. המשמעות עלולה להיות שיקום מהיר של חמאס וחיזבאללה, אובדן ההישגים הצבאיים ועלייה מחודשת בסיכון הביטחוני של ישראל. והמחשבה הכואבת ביותר היא על דמם של מאות חיילים שנפלו והקריבו את חייהם, ועל האפשרות שההישגים שהושגו במחיר הזה ירדו לטמיון. מעלה בעייני סיכון לבורסה לכלכלה ולשקל. שיהיה לנו בהצלחה, נצטרך אותה.
פרסום ראשון הערב במהדורה המרכזית של חדשות 16: בצה"ל ממתינים לממשלה חדשה. במטכל גיבשו תכנית מגירה שמשנה את סדרי העדיפויות שקבעה ממשלת נתניהו, בהם צמצום משמעותי של זירות הלחימה בלבנון, בסוריה ובעזה וכן צמצום משמעותי ימי המילואים. בצהל מתכוונים להגיש את החוכנית לממשלה שתקום ולקבינט הביטחוני @Ch16_IL
10
6
76
4,210
מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם חוגג את תוצאות הבחירות בישראל ובארה"ב: "טראמפ הובס בבחירות והפרויקט שלו נשבר. גם נתניהו, שרצה להיות קיסר, הובס. זו הזדמנות טובה עבורנו והתפתחות חיובית" שמפניות בדוחא
1
6
687
ככל הנראה האופוזיציה היא זאת שתרכיב את הממשלה הבאה, בתמיכת המפלגות הערביות, מבפנים או מבחוץ. בעיניי ההבדל הוא בעיקר אופטי. ממשלה שתלויה בקולות שלהן לצורך קיומה והישרדותה היא ממשלה שתצטרך להביא בחשבון את הדרישות שלהן בכל החלטה משמעותית.אני גם מעריך שכל הסיפור עם החרדים הוא לא יותר מתרגיל פוליטי מתוחכם. משתמשים בהם כרגע כדי להכשיר את דעת הקהל לרעיון של ממשלה רחבה, כאשר מלכתחילה אין באמת כוונה לצרף אותם. בסוף, כשהמהלך יתפרק, יוכלו להסביר לציבור שלא נותרה ברירה אלא להישען על המפלגות הערביות. בסוף אני חי במדינה הזאת, ולכן ברור שאני מאחל לכל ממשלה שתקום הצלחה. הלוואי שאתבדה ואולי באמת נגלה שהשד לא נורא כל כך, שהמצב ישתפר ושכל השנים הסתכלתי על המציאות דרך משקפיים לא נכונים. אבל אני מתקשה להשתחרר מחשש עמוק, ולא רק ברמה הפוליטית. הרצון של חלק גדול ממתנגדי נתניהו להדיח אותו בכל מחיר הפך בעיניי למטרה שדחקה הצידה כמעט כל שיקול אחר. השאלה היא לא רק איך מסלקים את נתניהו, אלא מה בדיוק מקימים ביום שאחרי, מי מחזיק את הממשלה הזאת בחיים, ומה המחיר שהמדינה תשלם על כך. החשש הראשון שלי הוא מהתלות במפלגות הערביות. יש ביניהן הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים, אבל חלקן מקדמות תפיסות לאומיות שמנוגדות בעיניי לאינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית היא חלק מרכזי מהחזון הפוליטי שלהן.אפשר להציג הסכמות מתונות, לדבר על שותפות אזרחית ולפזר חיוכים מול המצלמות, אבל בסופו של דבר בפוליטיקה הכוח נמצא אצל מי שמסוגל להפיל את הממשלה. וכאשר הממשלה תלויה בו לצורך הישרדותה, גם מפלגה קטנה יכולה להפוך לבעלת השפעה עצומה על החלטות ביטחוניות, מדיניות ותקציביות. החשש השני שלי נוגע למערכת הפוליטית והמוסדית. ההתנהלות שראיתי בשנים האחרונות, עוד לפני 7 באוקטובר, הותירה בי חוסר אמון עמוק. התחושה שלי היא שיש בישראל מחנות ומוקדי כוח שמוכנים להגן זה על זה כמעט בכל מחיר, ושכללי המשחק אינם נאכפים תמיד באותה מידה על כולם. גם אם אחרים רואים את הדברים אחרת, מבחינתי זה מעלה חשש משלטון שיתקשה לשמור על איזונים ובלמים ועל אמון הציבור. הבעיה השלישית היא אולי אחת המשמעותיות ביותר, מה בדיוק מחבר את הממשלה הזאת ביום שאחרי נתניהו?תחשבו על זה. ליברמן, בנט, איזנקוט, הדמוקרטים והמפלגות הערביות. תפיסות כלכליות שונות, תפיסות ביטחוניות שונות, מחלוקות עמוקות בענייני דת ומדינה, ובחלק מהמקרים גם חזונות לאומיים מנוגדים לחלוטין.אז נכון, יש ביניהם מכנה משותף אחד חזק מאוד והוא הרצון להחליף את נתניהו. אבל מה קורה ביום שהמטרה הזאת מושגת? פתאום האידיאולוגיה המאחדת מאבדת את כוחה, וכל מפלגה חוזרת לבוחרים שלה, להבטחות שלה ולתפיסת העולם שלה. מכאן הדרך לממשלה משותקת, לסחטנות קואליציונית, לתקציבים שנועדו לקנות הישרדות ולחוסר יכולת לקבל החלטות ארוכות טווח עלולה להיות קצרה מאוד. ושוק ההון לא אוהב חוסר ודאות. הוא בוודאי לא אוהב ממשלה שאין לה יכולת לקבל החלטות קשות. אבל החשש הגדול ביותר שלי נמצא דווקא בזירה הביטחונית.אני חושש שממשלה כזאת, מתוך רצון להציג שקט, יציבות והישג מדיני, תמהר לסגור את זירות הלחימה, לרכך את המדיניות הביטחונית ולייצר תחושה שהנה, חזרנו לשגרה. וייתכן שבאמת נקבל כמה שנים של שקט מופתי. אלא שאני חושש שהשקט הזה עלול להיות אשליה מסוכנת. לא משום שאויבינו נטשו את מטרותיהם, אלא משום שהם יבינו שניתנה להם הזדמנות לשקם את היכולות שלהם, להתחמש מחדש, לבנות תשתיות ולהתכונן לעימות הבא. הרי כבר למדנו בדרך הקשה ששקט ביטחוני אינו בהכרח ביטחון. לפעמים השקט הוא פשוט הזמן שבו הצד השני מתכונן למלחמה. ועכשיו בואו נחבר את כל זה לשוק ההון. אני בהחלט יכול לראות תרחיש שבו הבורסה הישראלית מגיבה בהתחלה באופוריה. נתניהו הוחלף, קמה ממשלה חדשה, התקשורת משדרת שינוי, המשקיעים מתמלאים באופטימיות וכולם מתחילים לתמחר מציאות חדשה וטובה.אבל בורסה לא יכולה לחיות לאורך זמן מכותרות, מחיוכים ומתחושה שהנה סוף סוף התחלף השלטון בסופו של דבר השוק יצטרך להתמודד עם השאלות האמיתיות. חששות של אזרח
23
7
109
6,562
זורם הנפט בקריפיטיו ואין מסים בדפיציטיו…..
7
1,294
אני חושב ששוק ההון התפצל לשני עולמות שונים לחלוטין, וביניהם יישאר פחות ופחות מקום לכל השאר. העולם הראשון יהיה שייך לאלו שמזיזים את השוק. גופים עם אלגוריתמים, מערכות בינה מלאכותית, כוח מחשוב, נזילות אדירה ויכולת לנתח כמויות בלתי נתפסות של מידע בשברירי שנייה. אלו שלא רק מגיבים לשוק, אלא במידה רבה גם מעצבים את ההתנהגות שלו. הם יזהו שינוי בסנטימנט עוד לפני שהמשקיע הממוצע בכלל יבין שמשהו השתנה, וידעו לנצל את הפסיכולוגיה, את הנזילות ואת ההתנהגות של ההמונים. העולם השני יהיה שייך לאלו שיחזרו דווקא ליסודות הישנים של ההשקעה. אנשים שישבו עם דף ועט, יפרקו חברות לגורמים, ינתחו מאזנים, תזרימים, הנהלות, נכסים, יתרונות תחרותיים ושווי כלכלי אמיתי. אנשים שיפתחו עצבי ברזל, ילמדו להתנתק מרעשי הרקע, יעצמו עיניים מול התנודתיות ויחיו עם הידיעה שלא תמיד השוק יסכים איתם, לפעמים גם במשך שנים. הם לא ינסו לנצח את המכונה במהירות, כי שם אין להם שום סיכוי. הם ינסו לנצח אותה בסבלנות, בהבנה עסקית עמוקה וביכולת לזהות פער בין מחיר לשווי, מתוך תקווה שלאורך זמן הסטטיסטיקה תהיה לטובתם. ומי ייעלם בדרך? לדעתי, דווקא כל מה שנמצא באמצע. הסוחר שחושב שהוא יכול להתחרות באלגוריתם באמצעות כמה קווים על הגרף. האנליסט שממחזר את אותן תחזיות שכולם כבר מכירים. מנהל ההשקעות שגובה דמי ניהול על תיק שאפשר לשכפל באמצעות מדדים. המשקיע שקונה מניה כי היא ירדה 30% מהשיא, בלי להבין שאולי כל המציאות העסקית שלה השתנתה. וגם כל תעשיית הרעש שמסביב,פרשנויות יומיות, המלצות חסרות יתרון אמיתי, תחזיות שמתעדכנות לפי כיוון הרוח ואנשים שמתפרנסים מהאשליה שהם יודעים מה השוק יעשה מחר בבוקר. הבינה המלאכותית לא בהכרח תהרוג את ההשקעה האנושית, אבל היא עלולה לחסל את הערך הכלכלי של הבינוניות. כל מי שהיתרון שלו היה נגישות למידע, מהירות חישוב או יכולת לנתח נתונים שגרתיים, יגלה שהיתרון הזה כבר לא שווה הרבה. בסופו של דבר יישארו שני יתרונות שקשה מאוד להתחרות בהם, היכולת להיות מהיר וחכם יותר מכולם, או היכולת להיות סבלני ומעמיק יותר מכולם. כל מי שלא יהיה מספיק טוב באחד משני העולמות האלה ימצא את עצמו לכוד באמצע, במקום שבו המכונות מהירות ממנו ומרווחיות ממנו, והמשקיעים האמיתיים מבינים את העסקים טוב ממנו. והאירוניה הגדולה היא שככל ששוק ההון יהפוך למתוחכם, מהיר וטכנולוגי יותר, ייתכן שדווקא המשקיע שיושב בשקט, קורא דוחות, חושב באופן עצמאי ולא עושה כמעט כלום במשך חודשים, יהיה אחד הבודדים שעוד יצליחו לייצר יתרון.כי בעתיד, מי שלא יהיה לו יתרון אמיתי בשוק ההון, לא רק שיתקשה להרוויח. הוא יהיה זה שממנו ירוויחו האחרים.
11
5
86
6,806
טרום גל העליות הגדול שפקד את השוק הישראלי, כל הכוכבים הסתדרו פה והם דחפו את השוק לשיאים חדשים. עכשיו כל הכוכבים הסתדרו שוב רק לצד השני. וזה הביזנס.
1
1
33
2,602
תופעה מעניינת בעיניי היא שדווקא האנשים שנחשבים לאינטליגנטים ביותר בחברה, בעלי התארים, התפקידים הבכירים, הכסף והמעמד, הם לא פעם הראשונים ליפול למלכודות התודעתיות הכי פשוטות. אנשים שמנהלים חברות של מיליארדים, רופאים, משפטנים, אנשי אקדמיה, מדענים ואנשי עסקים, אנשים שמסוגלים לפרק בעיות מורכבות לגורמים, לזהות כשלים לוגיים ולנתח מציאות ברמת דיוק גבוהה, מוצאים את עצמם מאמצים סיסמאות פוליטיות של שלוש מילים כאילו מדובר באמת מוחלטת. מספיק לזרוק לחלל האוויר סיסמה או סלוגן קליט, והנה אנשים שבתחום המקצועי שלהם לא היו מקבלים שום טענה בלי לבחון את הנתונים, ההקשרים והמשמעויות, מוותרים פתאום על כל הכלים האינטלקטואליים שהביאו אותם לאן שהגיעו ואומרים אמן. הקטע שאדם אינטליגנטי אמור להבין שהמציאות היא לא משוואה של משתנה אחד. שיש היסטוריה, אינטרסים, נסיבות, יחסי כוחות, סיבה ותוצאה, ושלא כל בעיה מורכבת אפשר לדחוס למשפט קליט על שלט בהפגנה. אבל כאן בדיוק טמון האבסורד.ככל שאדם בטוח יותר בעליונות האינטלקטואלית שלו, כך לפעמים קשה לו יותר להכיר באפשרות שהוא עצמו הפך לקורבן של מניפולציה. כי מבחינתו, תעמולה היא משהו שעובד על אנשים פשוטים, על ההמון, על אלה שלא למדו ולא מבינים. הרי הוא משכיל, הוא קורא, הוא מוקף באנשים מוצלחים, ולכן הוא משוכנע שדעתו היא תוצאה של חשיבה עצמאית. אלא שלפעמים מה שהוא מכנה חשיבה עצמאית הוא בסך הכול חזרה על אותן סיסמאות, אותם מסרים ואותן מסקנות ששמע אלף פעמים בסביבה החברתית, האקדמית והתקשורתית שלו.וכאן נכנס מנגנון עמוק עוד יותר. האדם לא רק רוצה להיות צודק, הוא גם רוצה להשתייך. הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה הנכונה, זו שנחשבת נאורה, מוסרית, מתקדמת ואינטליגנטית. וכאשר דעה פוליטית מסוימת הופכת לתעודת הכניסה למועדון הזה, המחיר החברתי של הטלת ספק בה מתחיל להיות גבוה מדי.במילים אחרות, לא תמיד צריך לשכנע אדם באמצעות עובדות. לפעמים מספיק לשכנע אותו שאנשים מהסוג שלו אמורים לחשוב בצורה מסוימת. וזו בעיניי אחת ההצלחות הגדולות של מנגנוני התעמולה במיוחד היום. לא בהכרח בכך שהם הצליחו להוכיח שהנרטיב שלהם נכון, אלא בכך שהם הצליחו להפוך אותו בעיני חלק מהציבור המשכיל לברירת המחדל המוסרית והאינטלקטואלית. מי שמאמץ אותו נתפס כנאור, ומי שמטיל בו ספק נדרש קודם כול להתגונן. כך נוצרת מציאות שבה אנשים שמתגאים בחשיבה ביקורתית מפעילים אותה כמעט על כל דבר, חוץ מעל הנחות היסוד של המחנה שלהם. והתופעה המעניינת ביותר היא שאינטליגנציה גבוהה לא בהכרח מגינה מפני הטיה. לפעמים היא אפילו מספקת לאדם כלים מתוחכמים יותר להצדיק בדיעבד את מה שהוא כבר החליט להאמין בו. במקום להשתמש בשכל כדי לבחון את עמדתו, הוא משתמש בשכל כדי להגן עליה. בסופו של דבר, אדם יכול להיות גאון במתמטיקה, מבריק ברפואה, להרוויח מיליונים בשוק ההון ולנהל אלפי עובדים, ועדיין להיות נאיבי לחלוטין בכל הנוגע להבנת מנגנוני השפעה, פסיכולוגיית המונים ואינטרסים פוליטיים. הטרגדיה הגדולה היא שדווקא האנשים שבטוחים שאי אפשר לעבוד עליהם, לא מבינים שהם הקורבנות הראשונים.
14
5
161
7,199
אחד הדברים החשובים ביותר בשוק ההון הוא לדעת מתי לעצור, לחתוך הפסד ולהמשיך הלאה. סטופ הוא לא רק הוראה טכנית, הוא קודם כול משמעת עצמית. ההבנה שלפעמים עדיף להכיר היום בהפסד מסוים, מאשר להתעקש שאתה צודק ולגלות בהמשך שההפסד הפך לבור עמוק הרבה יותר. אחת המלכודות הגדולות בשוק היא הרגע שבו המגמה מתחילה להשתנות, אבל רוב המשקיעים עדיין חיים במציאות הקודמת. המניה יורדת 5%, אחר כך 10%, והמשקיע משכנע את עצמו שזה עוד תיקון בריא, שעוד רגע הקונים יחזרו והמניה תמשיך לשבור שיאים. אלא שלשוק יש לפעמים תוכניות אחרות. מה שהתחיל כתיקון קטן הופך לירידה של 20%, משם ל־30% ולפעמים גם ל־50%. אבל השוק לא חייב לאף אחד שום דבר, ובטח שלא חייב להחזיר מניה למחיר שבו קנית אותה. יש תקופות שבהן פשוט שום דבר לא עובד. אתה מנסה מכאן, מנסה משם, מחליף מניות, מחפש הזדמנויות, אבל כל דלת שאתה מנסה לפתוח נטרקת לך בפנים. מה שעבד מצוין לפני חודשיים פתאום מפסיק לעבוד. משקיע מנוסה מבין שבנקודה מסוימת צריך להפסיק להילחם בשוק ולדעת להוריד את הראש.לרוב האנשים קשה מאוד למכור בהפסד. האגו לא נותן להם, והם מעדיפים לקבור את הראש באדמה ולהמתין שהשוק יחזיר להם את מה שלקח. אלא שהשוק לא מתעניין באגו שלנו. והפלא הגדול בנפילות הוא המהירות שבה הן מתרחשות, לעומת האיטיות שבה המשקיע מבין שהמציאות השתנתה. מניה יכולה לטפס במשך שנה שלמה ואז למחוק חלק עצום מהעלייה בתוך שבועות. ואז מגיע השלב המסוכן ביותר, כשהמשקיע כבר מופסד 35% ואומר לעצמו: מה הטעם למכור עכשיו? אלא שגם משם המניה יכולה להמשיך לצלול. עם השנים מפתחים יכולת לזהות מתי השוק כבר לא מתנהג כמו קודם, מתי הקונים נעלמים ומתי אתה פשוט נלחם במגמה. לא תמיד תזהה נכון, ולא כל ירידה מצדיקה מכירה, אבל משמעת וניהול סיכונים הם מה שמאפשרים לך להישאר במשחק. כי בשוק ההון המטרה היא לא להוכיח שאתה צודק בכל עסקה, אלא לשמור על ההון שלך כדי שתוכל להרוויח בעסקאות שבהן אתה באמת צודק. ולפעמים ההחלטה הכי טובה שמשקיע יכול לקבל היא לספוג הפסד קטן היום, כדי לא למצוא את עצמו קבור תחת הפסד גדול יותר מחר.
17
2
1
146
36,043
אחת המלכודות הגדולות בשוק ההון היא הנטייה של משקיעים להסתכל על מחירי המניות דרך המראה האחורית, ולא דרך השמשה הקדמית. משקיעים רואים מניה שירדה ב־30% ומניחים שהיא זולה, רק משום שלפני שנה השוק היה מוכן לשלם עליה הרבה יותר. אבל השוק לא בהכרח מתמחר את אותו נכס בזול, אלא את אותו נכס במציאות שהשתנתה. וזה נכון במיוחד לשוק הישראלי. לפני שנה המשקיעים חלמו על סיום המלחמות, ירידה בפרמיית הסיכון, הורדות ריבית, כניסת הון זר, התאוששות כלכלית ושיפור היחסים עם ארה״ב. החלום הזה תורגם למכפילים גבוהים ולציפיות לצמיחה. אלא שהיום צריך לשאול האם אנחנו מתקרבים לאותה מציאות או דווקא מתרחקים ממנה. ההתפתחויות הפוליטיות בארה״ב, הסדקים האפשריים בתמיכה בישראל, חוסר הוודאות סביב איראן והאפשרות שישראל תיאלץ להתמודד עם האיומים לבדה, עלולים לשנות את הנחות היסוד שעליהן נבנה התמחור. אם פרמיית הסיכון תישאר גבוהה, הוצאות הביטחון יכבידו והמשקיעים הזרים ידרשו תשואה גבוהה יותר, מדוע שהשוק יחזור למכפילים הקודמים? מניה שירדה ממכפיל 20 למכפיל 12 לא בהכרח הפכה להזדמנות. ייתכן שמכפיל 20 שיקף את החלום על ישראל של אחרי המלחמה, ומכפיל 12 משקף את המציאות החדשה. הסכנה הגדולה היא להמשיך לתמחר את החלום של אתמול, בזמן שהמציאות של מחר הולכת ומתרחקת ממנו. כי לפעמים מניה שירדה ב־30% היא לא מניה שנמצאת בהנחה של 30%, אלא מניה שהמחיר הקודם שלה התבסס על מציאות שאולי כבר לא תחזור.
6
5
1
147
8,339
אני מתחיל לחשוב שאולי מתרחש כאן מהלך. טראמפ כבר הצהיר שהוא לא מתכוון לעשות את העבודה באיראן במקום ישראל, ושהוא זקוק לנתניהו כדי לסיים אותה. אבל מה יקרה אם בממשל האמריקאי כבר מזהים שנתניהו יתקשה להרכיב ממשלה(לכן וואנס מרשה לעצמו לתקוף את ישראל), ושייתכן שבקרוב לא יהיה להם את השותף שעליו בנו? ייתכן שטראמפ כבר מכין את הקרקע לנסיגה מהמערכה האיראנית, בעיקר אחרי המפלה בבחירות האמצע, שהמחישה לו את המחיר הפוליטי והכלכלי של המלחמה. גם ההתבטאות החריגה של ואנס, שמרשה לעצמו להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל, עשויה להעיד על שינוי במאזן הכוחות בתוך הממשל ועל היחלשות המחויבות האמריקאית להמשך המערכה. בתרחיש כזה, ארהב עשויה להעדיף הסדרה מול איראן ואולי הקמת שיתופי פעולה כלכליים, גם במחיר השארת ישראל לבדה מול איום שלא הוסר.עקב העדפת האינטרס האמריקאי על פני צורכי הביטחון של ישראל. ומה שמעניין במיוחד הוא שוק הנפט. הירידות החדות היום עשויות לרמוז שהשוק מתחיל לתמחר ירידה בסבירות לחידוש הלחימה, ואולי אפילו הסדר מדיני שיסיים את המערכה. כמובן שהנפט אינו יודע לחזות החלטות פוליטיות, אבל לפעמים השווקים מזהים שינוי במגמה עוד לפני שהוא מתורגם להצהרות רשמיות. ישראל נמצאת בבעיה כי יכול להיות שאנחנו נצטרך לסיים את העבודה לבד, ויהיה לכך מחיר שנצטרך לשלם כולנו. במצב הנוכחי שוק המניות ימשיך להתקשות לתפקד בארץ, ובמידה ותקום פה ממשלה בתמיכת הערבים, הקרע יעמיק עוד ואיתו הירידות בשווקים.
28
79
15,165
סין היא כנראה המנצחת הגדולה של הבחירות אתמול בארהב, ולו רק משום שהבינה בזמן את מה שבמערב מסרבים להבין עד היום, שגבולות הם לא רק קווים על מפה, אלא גם הדרך לשמור על זהותה של אומה. גם סין וגם האיסלאם הבינו שאת המערב לא חייבים להכניע באמצעות נשק. הדרך היעילה יותר היא מבפנים, באמצעות אותן תפיסות עולם שמקדשות את פירוק הגבולות, טשטוש הזהויות וההתנתקות מהערכים שעליהם נבנתה הציוויליזציה המערבית,וכל מה שנדרש הוא להעצים את המגמות הקיימות, לתת למערב להשתכנע שהוא פועל בשם הקִדמה והמוסר, ומשם התהליך כבר מזין את עצמו. כשאומרים שאירופה נפלה וארה״ב בדרך, אין הכוונה שהמדינות הללו ייעלמו מהמפה או יחדלו להתקיים. הן פשוט הולכות ומתרחקות ממה שהיו. אירופה כבר אינה אותה אירופה, וארה״ב הולכת ומאבדת את הרוח האמריקאית שעליה נוסדה. המדינות נשארות, הדגלים נשארים, המוסדות נשארים, אבל הזהות, הערכים והאינטרסים שהעניקו להם משמעות הולכים ומשתנים. ואם לשפוט לפי תוצאות הבחירות אתמול בארה״ב שהן המשך תוצאות הבחירות אצלנו, אז ייתכן מאוד שישראל היא הבאה בתור.
14
13
247
10,332
מי שרוצה לראות את הארוע בעיניים פקוחות ובשכל בריא, אני חושב שהפסקת הסיוע האמריקאי לישראל עשויה להתברר כאחד המהלכים האסטרטגיים החשובים והחיוביים ביותר עבור מדינת ישראל בטווח הארוך. בטווח הקצר יש למהלך הזה מחיר כלכלי ותקציבי, אבל כשמסתכלים עשור או שניים קדימה, התמונה עשויה להיות שונה לחלוטין. ראשית, הפסקת הסיוע תאפשר לישראל לצמצם את התלות הכלכלית והמדינית בארהב, להגדיל את עצמאותה בקבלת החלטות ולנטרל לפחות חלק ממנופי הלחץ הפוליטיים המופעלים עליה. שנית, במקום שכספי הסיוע יופנו ברובם לרכש מהתעשיות הביטחוניות האמריקאיות, ישראל תוכל להפנות חלק גדול יותר מתקציבי הרכש שלה לתעשיות המקומיות(ואני חשבתי שמניות הבטחוניות יגיבו לזה בחיוב היום,אז חשבתי). המשמעות עשויה להיות הרחבת כושר הייצור, פיתוח טכנולוגיות עצמאיות, יצירת מקומות עבודה, הגדלת היצוא הביטחוני וחיזוק היתרון הטכנולוגי של ישראל. שלישית, במישור היחסים עם ארהב, יש כאן הזדמנות לשנות את אופי היחסים מיחסי תורמת ונתמכת למערכת יחסים בין שתי מדינות עצמאיות בעלות אינטרסים אסטרטגיים משותפים. מעבר כזה עשוי גם להחליש את הטיעון הפוליטי בארהב שלפיו משלם המסים האמריקאי נדרש לממן את ביטחונה של ישראל. עם זאת, חשוב להבחין בין עצמאות כלכלית לעצמאות ביטחונית. ישראל עדיין תלויה בארהב במערכות נשק מתקדמות, בחלפים, בתחמושת ובשיתוף פעולה מודיעיני וטכנולוגי. לכן תנאי הכרחי להצלחת המהלך הוא שימור הברית האסטרטגית והנגישות לטכנולוגיות האמריקאיות. כי בסופו של דבר, מדינה בעלת כלכלה מפותחת, יכולות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם ותעשייה ביטחונית משמעותית צריכה לשאוף לממן את ביטחונה בעצמה. האתגר הוא לנהל את המעבר בצורה הדרגתית ואחראית, מבלי לפגוע בעוצמתה הצבאית וביציבותה התקציבית של ישראל. בעיניי, השאלה האמיתית אינה כמה מיליארדי דולרים ישראל מפסידה מדי שנה, אלא כמה עצמאות מדינית, יכולת תעשייתית ועוצמה אסטרטגית היא עשויה להרוויח בעשורים הבאים.
26
6
1
164
15,734
בקיצור האיראנים לא נסוגים בדרישות שלהם, וטראמפ מצייץ בשביל להוריד את הנפט. בינתיים את הירידה הנפט מתקן חזרה לבסיס, כי כבר אין אמון באיראנים ובציונים של טראמפ, ואולי להפך זה גורם לחשוב שהמצב יסלים ולא ירגע. האיראנים יוותר על הגרעין זה כמו שליהודים יגידו לוותר על התורה או חו״ל.
IRAN: STRAIT OF HORMUZ WILL REMAIN CLOSED UNTIL US MEETS SEVEN CONDITIONS Rezaee says Washington's response to Iran's demands has been insufficient, insisting that the US must explicitly address and fulfill all seven Iranian conditions. He stressed that the Strait of Hormuz will only reopen once those conditions are fully met.
5
20
2,324
חוזים בתיק וירטואלי: מנכ"ל אמות: "מורגשת התעוררות במשרדים מחוץ לת"א. אך אין חוזים" גלובס
15
1,456