ברשימת הליכוד אחרי נתניהו מככבים מורשע אחד, נאשם בשוחד אחד, שני חשודים בפלילים, ואחד שוועדת חקירה ממלכתית הטילה עליו אחריות אישית לאסון בו נהרגו עשרות אנשים. וזו רק ההתחלה. סיכום תמציתי לטובת מי שעוד מתלבט אם להצביע מחל. 2. אלי כהן. חשוד בפלילים בפרשת הדרכונים. על פי החשד, בתקופתו הפך משרד החוץ לדלפק הנפקת דרכונים דיפלומטיים למקורבים, לרבות יאיר נתניהו. נמצאה תשתית ראייתית נגדו והתיק הועבר להחלטת הפרקליטות. 3. אמיר אוחנה. נמצא נושא באחריות אישית לאסון מירון, שבו נהרגו 45 יהודים חרדים. לא הסיק מכך מסקנות אישיות בטענה שאחריות אין פירושה אשמה. הפך את הכנסת ממנגנון פיקוח על הממשלה לכלי שרת בידיה, למשל כשבחר (חרף פסיקה בג"ץ) להשאיר את מדינת ישראל ללא מבקר מדינה כדי לשמור את התפקיד לעורך דינו הפרטי של נתניהו. בתקופתו תועדו עימותים אלימים בין משמר הכנסת למשפחות שכולות. 4. יריב לוין. אחראי להסתערות על מערכת המשפט ולטריפת המדינה למערבולת של עימות פנימי שסופה בטבח ה-7 באוקטובר. ניהל מערכת התשה כנגד המערכת שעל תפקודה הוא מופקד. יצר במו ידיו מחסור בשופטים בכל הערכאות עד כדי כך שנאשמים ברצח השתחררו למעצר בית כי לא היה הרכב פנוי לדון בעניינם. ממובילי ומנסחי הדפוס של הפעלת כוח שלטוני כדי לנקום במדינת ישראל. 5. מירי רגב. בתקופתה נרשם שיא של 20 שנה בקטל בדרכים. קידמה מינויי מקורבים במשרד התחבורה ועיקרה את המשרד מגורמים מקצועיים. שהתה בחופשה פרטית במקסיקו בזמן הטבח, ומשרדה הפעיל את תכניות החירום באופן כושל ואיטי. לא ראתה לנכון להתפטר בעקבות פרשת פליי דובאי ומה שנחשף בעקבותיה. בתחקיר "המקור" נחשף כי הקדישה חלק ניכר מפועלה לדירוג פעילי ליכוד ורשויות לפי יכולתם לסייע לה בפריימריז ותיעדפה אותם בהתאם. שהתה לפחות 118 ימים בחו"ל במהלך כהונתה. אמרה שלא תתנצל על אף נסיעה ושאילו יכלה, הייתה טסה יותר. 6. ישראל כ״ץ. שר ההשתמטות. הציג וקידם מתווים המשמרים דחיות ופטורים לחרדים למרות צורכי המערכת שעליה הוא מופקד. הרמטכ"ל זמיר הזהיר שהחלטתו לעצור מינויים בצבא תפגע בכושרו. בשיא העימות הרמטכ"ל הגיע לפגישה איתו ולא הורשה להיכנס. 7. גדעון סער. ב-2022 אמר שנתניהו מסכן כל מה שנבנה כאן ב-74 שנות קיום המדינה. ארבע שנים אחר כך כבר ישב באולם בית המשפט כדי לעודד את נתניהו בזמן עדות מנדלבליט. ייזכר כדוגמה מובהקת לפוליטיקאי שהחליף עמדה תמורת כיבודים ותיקים. 8. אופיר כ"ץ. כיו״ר הקואליציה הקדיש את כוח החקיקה שלו לבניית חומות הגנה סביב ראש המפלגה, לרבות באמצעות חוקי יסוד. בשיא המחאה הודיע שהממשלה לא תשנה דבר בעקבותיה. 9. טליק גואילי. אין רקורד ציבורי. 10. יואב קיש. בתקופתו נרשמה הידרדרות חדה בהישגי תלמידי ישראל במבחנים ארציים ובינלאומיים למרות גידול בתקציב משרד החינוך. רק 3% מתלמידי כיתה ט' עמדו ברף שנקבע במדעים. ניסה לאסור את פרסום הנתונים בטענות שונות. פעל להדיח את מנכ"ל ראמ"ה בגלל התעקשותו לפרסם את תוצאות המבחנים. העדיף חיזוק העיסוק ביהדות גם במוסדות חילוניים, לרבות חוזר ייעודי להנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים. נכון לספטמבר 2026, לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה מתחילת הקדנציה, למרות תזכורות רבות שקיבל. 11. יעקב ברדוגו. המעבר מעמדת מגיש בערוץ 14 למשוריין של נתניהו מבטא את תמצית הזיקה בין השניים. שרי הליכוד עצמם העלו נגדו טענות לאיומים, ולוין האשים אותו בניסיון סחיטה, שאף זכה לבירור משטרתי. 12. מיקי זוהר. חשוד בפלילים בפרשת השחיתות בהסתדרות. היה מעורב בניסיון למנות את יאיר נתניהו לתפקיד בהסתדרות הציונית. התנגד לשימוש במילה "טבח" לתיאור 7 באוקטובר, בטענה שמדובר בהתקרבנות. 13. אלמוג כהן. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שהתבטאויותיו משפילות ופוגעות בכבוד הכנסת, ושאפשר להבין חלק מהן בהקשר גזעני ושוביניסטי. לאחר שמונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, נמצאו ביומנו 115 ראיונות בתקשורת ורק שתי פגישות הקשורות לבינה מלאכותית עד סוף 2025. נתבע בסך 2.6 מיליון ש"ח בטענה שקשר את שם התובע לפרשת הקצין המתחזה לאחר עיסוק מרובה בנושא ברשתות החברתיות. 14. עמיחי שיקלי. במסגרת פועלו נתן לגיטימציה לימין הקיצוני באירופה. הקונגרס היהודי-אירופי גינה אותו, ויהדות בריטניה זעמה עליו כשהזמין לישראל את מי שכינו בריון. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025. 15. אלישע מדן. אין רקורד ציבורי. 16. דוד פטר. אין רקורד כנבחר ציבור. 17. משה סעדה. משווה לעצמו מעמד של חושף כשלים במערכת, אבל בגזר הדין בפרשת רונאל פישר הטיל בית המשפט ספק במהימנות עדותו. 18. חיים כ"ץ. מורשע בפלילים בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, לאחר שהסתיר קשרים ואינטרסים בהליך חקיקה. מה שלא מפריע לו לשוב ולבקש את אמון הציבור כעת. מחזיק בארבעה תיקי שר בממשלת הטבח. 15 מבין השמות הכלולים ברשימה זו תמכו באי הסרת חסינותו. 19. דודי אמסלם. הסתבך בעימותים סביב מינויים בחברות ממשלתיות; מנהלת רשות החברות שהתפטרה תיארה לחצים למינוי מקורבים וחיסולי חשבונות. עסוק באופן כפייתי במוצא, עדה וגזע, ואמר בין היתר שכמעט כל הגזענים אשכנזים ושכמו בדרום אפריקה "בסוף הלבנים הפסידו". אמר שביקור בניר עוז הוא עניין של נימוסים ושאינו חשוב כרגע. את היועמ"שית ובית המשפט כינה אנטישמים. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025. באוקטובר 2025 עדיין דווח שלא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה. 20. אתי עטיה. צל של חיים כץ וככזו הצביעה בעד אי הסרת חסינותו. 21. בועז ביסמוט. מחליפו של יולי אדלשטיין שהודח מתפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון במהלך המאבק על חוק הגיוס. קרא להפסיק מעצרי משתמטים חרדים הגם שהרמטכ"ל הסביר שאכיפה נחוצה למילוי השורות. המכון למחקרי ביטחון לאומי קבע שהמתווה שלו מסכן את הביטחון הלאומי. 22. דוד ביטן. נאשם בפלילים, בין היתר בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חלק מהשוחד שבו הוא מואשם ניתן לפי כתב האישום כשכבר כיהן כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה. משפטו נמצא בשלב ההוכחות. 23. שלמה קרעי. קידם חקיקה שפוגעת בעצמאות התקשורת החופשית ומגדילה את השפעת השלטון עליה. כשל שוב ושוב בניסיונותיו המתוקשרים להדיח את היועמ"שית, לסגור את גל"צ והתאגיד ולהדיח את יו"ר הדואר. ביקורת נמתחה על תפקודו במהלך ה-7 באוקטובר הגם ששהה בעוטף עם רכב ממוגן וחמוש. שבוע אחרי הטבח קידם תקנות לשעת חירום, שהיו מסמיכות אותו להורות למשטרה לעצור אזרחים שהפיצו ידיעות הפוגעות "במורל הלאומי". 24. ניר ברקת. הגיע למשרד הכלכלה עם הבטחה להוריד את יוקר המחיה. תוכניתו "הסל של ישראל" זכתה לביקורת כהוכחה לאוזלת ידה של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה. רשת קרפור הייתה היחידה שניגשה למכרז וקיבלה בתמורה קמפיין במימון המדינה בהיקף של כ-50 מיליון שקל לשנה. 25. גילה גמליאל. שרת המודיעין בזמן טבח 7 באוקטובר. בבדיקת פעילותה ברשת תועדו כמאה פוסטים על איראן, כאילו היא שרת הביטחון. במקרה אחד אפילו חתמה כך בספר האורחים של יד ושם. זכורה גם בכך שהפרה את הסגר בתקופת הקורונה. שנים ארוכות בפוליטיקה עם רקורד הישגים מועט ביותר.

שוב נתניהו מרכיב משקפיים ורודים שאינם קשורים למציאות. בדיוק כמו לפני 7 באוקטובר. שוב הגרפים הצבעוניים, שוב ההכרזות החגיגיות, שוב מציגים לציבור תמונה ורודה ומתעלמים מנורות האזהרה. נתניהו מתהדר בתחזית צמיחה של 4.5% לשנת 2026. אז הנה התמונה הכלכלית המלאה שנתניהו לא מציג: 1. צמיחה אינה בהכרח שיפור ברמת החיים. קרן המטבע חוזה צמיחה של 4.5% ב־2026 ו־4.4% ב־2027. בנק ישראל חזה ביולי צמיחה של 4% ו־5.5% בהתאמה. חלק מהצמיחה משקף התאוששות מהמלחמה. גם בנק ישראל מעריך שהתוצר בסוף 2027 עדיין יהיה נמוך מהמגמה שהייתה צפויה לפני המלחמה. 2. ישראל בין המדינות היקרות ב־OECD. לפי הארגון, ישראל בין חמש המדינות היקרות ביותר. מחירי המזון והדיור מהגבוהים בארגון, בעוד התוצר לנפש נמוך מהממוצע. הישראלים עובדים קשה, אבל יוקר המחיה ממשיך להכביד על המשפחות. 3. הגירעון והחוב הם חלק מהסיפור. בנק ישראל חזה ביולי גירעון של 4.9% מהתוצר ב־2026 ויחס חוב לתוצר של כ־69%. הרחבה נוספת של תקציב הביטחון עלולה להחמיר את הנתונים. 4. נורות אזהרה אדומות במנוע הצמיחה של ישראל - ההייטק. ההייטק אחראי ל־58% מהיצוא הישראלי, לכ־50% מהצמיחה במשק בשנת 2025 ולחלק משמעותי במיוחד מתשלומי מס ההכנסה. דווקא בענף הקריטי הזה יש סימנים מדאיגים: בשנת 2025 הוקמו רק כ־775 סטארטאפים, לעומת יותר מ־1,400 בשנת 2014. לראשונה זה עשור ירד מספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל בכ־3,500. קצב הגידול בתעסוקת ההייטק האט מכ־6% בשנה בממוצע בעשור הקודם ל־2.5% ב־2025. אמנם מספר המועסקים הכולל בענף עלה, וגם היצוא והגיוסים הגיעו להישגים מרשימים, אבל עתיד מנוע הצמיחה אינו מובטח. 5. פעילות ההייטק הישראלית מתרחבת בחו"ל. חלקם של העובדים בישראל בחברות ההייטק הפרטיות ירד מ־69% ב־2019 ל־62% במרץ 2026. התרחבות הפעילות בארה"ב כוללת גם מחקר ופיתוח והנהלה בכירה. כלומר, ההייטק הישראלי ממשיך לצמוח, אבל חלק קטן יותר מעובדי החברות הפרטיות שלו מועסק בישראל. 6. פערי התעסוקה בחברה החרדית הם אתגר כלכלי עצום. רק כ־54% מהגברים החרדים מועסקים, לעומת שיעור גבוה בהרבה אצל גברים יהודים לא־חרדים. מנגד, כ־81% מהנשים החרדיות מועסקות. אחרי שנים של התקדמות, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים כמעט אינו משתפר. נדרשת מדיניות שמעודדת לימודי יסוד, הכשרה מקצועית והשתלבות בתעסוקה איכותית. 7. האתגר הדמוגרפי הולך וגדל. לפי תרחיש דמוגרפי ארוך טווח של הלמ"ס, החרדים עשויים להוות כ־32% מאוכלוסיית ישראל בשנת 2065. ה־OECD מזהיר שפערים בתעסוקה ובפריון ישפיעו משמעותית על רמת החיים ועל מצבה הפיסקלי של ישראל בעשורים הקרובים. 8. ה־OECD מזהיר גם מפני האטה בקצב הצמיחה הפוטנציאלי. בתרחיש הבסיס ארוך הטווח, קצב צמיחת התוצר הפוטנציאלי צפוי להאט לכ־2.5% בשנת 2065. שיפור בתעסוקה, בהשכלה ובפריון יכול לשנות את התמונה. 9. אפילו הגרפיקה החגיגית של נתניהו דורשת בדיקה. היא מציגה את תחזית קרן המטבע לצד השוואות למדינות אחרות, אך אינה מציגה את מכלול המדדים הכלכליים, את הסיכונים ואת התחזיות לטווח הארוך. יש שם גם טעויות. והנקודה החשובה מכולן: לישראל יש כלכלה חזקה, הייטק מוביל, יזמים מצוינים ואזרחים חרוצים. אבל החוסן הזה אינו תחליף למדיניות אחראית. כמו לפני 7 באוקטובר, שוב עולה החשש שההנהגה מתאהבת בתמונה שהיא מציגה לעצמה, במקום להתמודד עם כל נורות האזהרה. הלקח שלנו מ־7 באוקטובר צריך להיות ברור: אסור להתאהב בקונספציה. אסור להתעלם מהתרעות. אסור להחליף ניהול סיכונים ביחסי ציבור.

שיעור קצרצר באזרחות שהמסקנה שלו ברורה - הבחירה הכי אסטרטגית היא הבחירה הערכית.

Qatar and the Nobel Peace Prize. ​Whenever there is an anti-Israel move against Israel, I always check the connection to the terrorist anti-Western hub, Qatar and most of the times it's there. ​Did you know that the Norwegian Nobel Institute's director and Nobel Committee secretary, Kristian Berg Harpviken, has documented institutional ties to a Doha-based organization? ​Harpviken has been affiliated with the Centre for Conflict and Humanitarian Studies at the Doha Institute for Graduate Studies since 2016. ​In August 2016, he also chaired a closed-door meeting in Oslo with Qatar's foreign minister. ​These connections raise legitimate questions about transparency and potential conflicts of interest. ​Was any travel or accommodation funded by Qatari institutions? Were any fees or honoraria paid? Did the affiliation continue after Harpviken assumed his Nobel Institute position? Were all relevant relationships disclosed? ​ Institutions responsible for one of the world's most prestigious peace awards should be held to the highest standards of transparency. ​The public deserves clear answers about financial relationships and possible conflicts of interest. ​Transparency is not optional. ​#UnMaskQatar #NobelPeacePrize #Qatar #FollowTheMoney

וזה הרכב של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אחרי תאונה בשבוע שעבר. כן, עוד תאונה. הפסקתי לספור איזה מספר. בן גביר, עבריין תנועה עם 79 הרשעות תעבורה, יושב שם מאחור. נכנסו בעוצמה ברכב ליד י-ם. מיהרו נורא. נזק של כ-30 אלף ש"ח. מה איכפת לו. האיש מסכן את עתיד המדינה - ואת נוסעי הדרך