יש לי תאוריה לא מוכחת שהצלחת מחאה חברתית עומדת ביחס הפוך למידת הקרקסיות שלה - כמה שהיא יותר קרקסית ו״הפנינג״ ושטויות ופיצ׳פקעס ותחפושות ודוכני בייגלה ותה - ככה היא פחות אפקטיבית ונתפסת כהזויה ומנותקת. זה תיעוד מ״מחאה״ בטולוז:
12
72
2,605
אלוהים אדירים אתם ראיתם את הסרטון הזה מהפיגוע בקרקוב?? אני לא יודע מה יותר נורא - זה שמישהו פשוט ויתר על הילדה שלו ככה כשהתחילו היריות או זה שהיורה בוודאות כיוון לעברה כדי להרוג אותה. מזעזע.
יותר נזק נגרם ביום אחד של מהומות מכל מהומות מאי 1968 או ״מחאת האפודים הצהובים״ של נובמבר 2018.
ראש העיר הסוציאליסטי של פריז - עמנואל גרגואר הופיע אתמול מול ועדת החקירה של הפרלמנט הצרפתי לעניין מהומות ה-17 באוקטובר וטען שביום אחד של מהומות נגרם נזק ב*מאות מיליוני אירו* (!!!) לעסקים בפריז גופא. - מתוך 450 בתי עסק שהושחתו, 228 נבזזו וכ-100 שריפות הוצתו ברחבי העיר. הנזק לריהוט אורבני לבדו (ספסלים, תחנות אוטובוס, שירותים ציבוריים וכו׳) - נאמד בכ-3 מיליון אירו. מאות אלמנטים הושחתו בצורה בלתי ניתנת לתיקון.
ראש העיר טוען שאנשי העירייה ״לא היו מעודכנים על קיומו של איום יוצא דופן״ [שזו טענה הזויה, כי אפילו אני ידעתי והתרעתי על זה יום לפני ואני אזרח פשוט ולא גר בפריז אפילו]. הוא מנסה לטעון שה״סגירה בטרם עת״ של נציבות המשטרה של גישה לכיכר הרפובליקה [בתמונה] היא זו שיצרה כביכול תגובת שרשרת שגרמה להשתוללות. זה כמובן קשקוש מוחלט וניסיון לצייר את המהומות הללו כאיזה דבר ספונטני כשברור שהיה מדובר בביזה והשתוללות מאורגנת כפי שהסברתי בציוץ מלפני מספר שבועות על שיטת העבודה של ה״שברנים המקצועיים״ (שחלקם הגיעו מחו״ל במיוחד).
הושמעה ביקורת על ידי הצירים באסמבלה על כך שלא הפעיל את כוח השיטור שבאחריותו (יש לו כוח שיטור מוניסיפלי שהוא לא כוח משטרה לאומית). עד שלא הושמעה קריאה בסוף היום לשלוח את כל הכוחות במרחב לתגבור [זוכרים את הקריאה הנואשת - ״עשו כל שביכולתכם עם מה שיש לכם״ באותו יום? זה חלקית בגלל שכוח השיטור של היחסית גדול של העירייה פשוט לא היה נוכח]. הוא טען להגנתו שהמשטרה שלו ״לא מצויידת ולא מיומנת״ בפיזור הפגנות. ולכן לא יכלו לעזור. (זה כמובן קשקוש כי יכלו למנוע לפחות חלק מן הביזה במקום לשבת בחוסר מעש).
וזה ההסבר שלי על ״שיטת העבודה״ שבאופן ודאי היתה מאורגנת כדי לבצע ביזה שוד והרס בממדים הלא נתפסים האלה בתוך שעות ספורות:
teapawt.org/hikelikeme/status/2111…
יש כאן שאלה טובה מאוד שאני רוצה להפוך לציוץ נפרד -
״למה בחלק מהרחובות יש בלגן אטומי וברחובות ליד (שבהן יש חנויות טובות לביזה) אין כלום?״
התשובה די פשוטה: הפאטרן הזה של איזורים שבהם יש ביזה נרחבת ואיזורים ממש ליד שאין בהם כלום הוא סימפטום של העובדה שעבודת הונדליזם והביזה היא עבודה מקצועית, מתוכננת ומתוזמרת מראש.
ואני אסביר:
מה שמאפיין את כל ההתפרעויות בצרפת עד כה, כמו ניצחון סן ז׳רמן, ״חג המוזיקה״ וכו׳ הוא ה״הרסנות הספונטנית״ שנוצרת על ידי הגעה של המונים של אנשים מהפרוורים הקשים אל תוך הערים הגדולות בעיקר בשעות הערב - בחסות העלטה ובחסות המון גדול שזורם ברחובות - קל מאוד לבצע מעשי ונדליזם ושוד שלמשטרה קשה להבחין בהם עד שכבר ״מאוחר מדי״ או לפחות, זה מאפשר מספיק זמן פעולה קריטי לפני שכוחות משטרה יכולים להגיע למקום. בגלל זה, הצורה של איזורי השוד במקרים האלה תמיד היתה חופפת לצירי ההתקדמות של ההמון.
אתמול קרה דבר שונה בתכלית.
היו צירי תנועה של הפגנות שאושרו על ידי רשויות המשטרה, היו מעט התפרעויות שבוצעו גם לאורך צירים אלה אבל אלו היו בעיקר התפרעויות ספונטניות רגילות ולא מאורגנות.
**רוב הנזק** בוצע באיזורים **רחוקים יחסית** מההפגנות והוא בוצע בצורה מאורגנת בשיטה חכמה מאוד - קודם כל, צוותים מיומנים ערמו בריקדות סביב סקטור מסויים. בריקדות שלא נתקלו בשום התנגדות משטרתית כי פשוט המשטרה לא היתה שם כי היא היתה עסוקה באיבטוח הציר של ההפגנות המורשות.
אחרי שהבריקדות הוקמו, בדרך כלל הן גם הוצתו. אבל לא רק הבריקדות הוצתו אלא גם הוצתו מספר מוקדים בסמוך כמו מכוניות או חזיתות של בתי עסק, דלתות עץ וכו׳. המטרה היתה שתושבים יתקשרו למכבי האש שישלחו ניידות כיבוי אש שתאלצנה למשוך מים מברזי ההסנקה ולכוון את מאמצי הכיבוי למספר מוקדים [בד״כ בצומת] מה שמייצר דה-פקטו - חסימה יעילה של צירי התנועה - מעבר לבריקדות הבוערות עצמן.
מהרגע הזה, הבוזזים היו חופשיים בעצם לשבור באין מפריע את חזיתות החנויות שעיניינו אותם. העניין הוא שהם גם ״עמדו בזמנים״ לפי הדיווחים, שעת ה-ש׳ היתה 16:30. - כשאתה בוזז בתוך סקטור ״מאובטח״ ע״י בריקדות בוערות וניידות כיבוי שמתחילות לזרום *רחוק* מצירי ההפגנות וכשכל הביזה מתרחשת סימולטנית - גם כוח משטרה של מאות אלפי שוטרים - לא יצליח להגיע במהירות (על ידי סיורים רכובים או טרנזטים - כי הצירים סגורים) או לזרום בזמן בריצה לכל אתרי הביזה כדי לעצור אותה.
זה מה שבעצם מוכיח שמדובר היה בהתארגנות מקצועית עם יד מכוונת וצוותים ממושמעים. על מי נופל החשד? על הצוותים המיומנים של אנטיפה ואירגוני שמאל רדיקליים אחרים, כולל ״מוחים מקצועיים״ שמגיעים מחו״ל. על אנשי ״צרפת הבלתי נכנעת״ של מלנשון ועל סוכנים של רוסיה הפוטינסקית. [זוכרים את מגיני הדוד הכחולים שצוירו על בתים של יהודים מיד אחרי ה-7 בספטמבר? את בית הכנסת שנצבע בירוק? את סימני הידיים האדומות על האנדרטה לזכר השואה? את החבלה במערכות הכוונת הרכבות לפני המשחקים האולימפיים? - כל אלו הוכחו כפעולות חבלה רוסיות].
המודוס אופרנדי הזה הוא גם מה שמסביר את ה״פליאה״ בקרב אנשי בובו [השמאל הבורגני הצרפתי] שמצייצים ציוצים בסגנון ״על איזה מהומות מדברים אני גר פה בפריז והרחוב שלי מלא חנויות ושקט״. כן כפרה. אתה לא באיזור שטורגט מראש על ידי מארגני ה״מחאה״. ולכן ״לא הבחנת בכלום״.
זה הציוץ שלי מיום לפני המהומות שבו אני מזהיר שהולך להיות שיט קיצוני למחרת (מה שראש העיר של פריז כביכול לא היה מודע לו):
teapawt.org/hikelikeme/status/2111…
״בִּסְמִלַּה זו העֲלָטָה״ (Bismillah C'est Les Ténèbres) - זה הסלוגן שמלווה את מחאת התיכוניסטים מזה זמן מה. זה התחיל מהודעה מוזרה בסנאפצ׳אט של יוזר בשם ״מאמדו״ [שם פרטי אפריקני נפוץ] שכתב את המשפט הסתום הזה וזרק עוד כמה מילות סלנג ״של צעירים״ תוך שהוא מבקש להכנס לתוך קבוצת התארגנות להפגנות חסימות וונדליזם. - זה מייד נחשד כעוד ניסיון חדירה של אנשי המודיעין הצרפתי לתוך קבוצות טלגרם ווצאפ ועוד צ׳אטים שבהן מועבר מידע קריטי לגבי היכן תתקיימנה הפרות הסדר ואיפה אפשר להשיג זיקוקים, בקבוקי תבערה וכו׳ [רבות מן הקבוצות האלה נוצרו על ידי פעילים של מלנשון].
צילום המסך של ההודעה הזו נפוץ כאש בשדה קוצים בקרב קבוצות התלמידים והמם העלום הזה הפך למין קריאת קרב. הוא מופיע על הרבה מאוד שלטי קרטון, מרוסס כגרפיטי על הקירות ופותח או מסיים לא מעט קריאות לפעילות אלימה.
כרגע ברשתות המשפט הזה צף בכל מקום ביחד עם ציון יום מחר ה-17.10 (שגם מופיע תדיר בהרבה גרפיטי). לפי ההודעות מחר הוא ״יום העֲלָטָה״ שבו מובטח שתתבצענה פעולות מחאה נרחבות מאוד וזה די יוצא דופן כי מחר יום שבת ועד עכשיו הרוב המוחלט של ההפגנות ההצתות והפרות הסדר בוצעו תמיד בימי חול (שני עד שישי כולל).
אני רואה די הרבה התארגנויות בכל הקבוצות האלה של השמאל הקיצוני (בעיקר בטלגרם) ויש תכונה רבה מן הרגיל אבל אני לא יודע לומר לכם בוודאות מה הולך לקרות מחר. על פניו נראה שהולך להיות יום קשה מאוד עבור כוחות הביטחון עם התראות מודיעיניות שקבוצה אלימה מאוד של ״שברנים״ - הבלאק בלוקס (black blocs) מתכננים לבצע שורה של פעולות ונדליזם קשות בשולי ההפגנות הצפויות מחר בכל רחבי צרפת. (מאות אלפי אנשים ברחבי צרפת ולפחות 100 אלף בפריז עצמה)
אגב, המחאות האלה נמשכות כבר קרוב לחודש תמים ועדיין, עמנואל מקרון לא צייץ אפילו פעם אחת בנושא. מנותק קשר לחלוטין. הבנאדם באס״ק טוטאלית.
12
351
קיומם של בתי זונות צבאיים ניידים של צבא צרפת במלחמת אלג׳יריה זה אולי הדבר שהכי הפתיע אותי בממואר המעולה של סאנש דה גראמון - ״הקרב שלי באלג׳יר״. הפתיע אותי יותר מההודאה שלו שעינה עציר אלג׳יראי למוות ברגע של טירוף וחום. ידעתי שהיו בתי זונות צבאיים במלחמת העולם הראשונה, וכשלמדתי צרפתית הקשבתי הרבה לז׳אק ברל והשיר שלו ״הבא בתור״ נשמע לי אז כמו היום - פנטסטי גם בתחושה שהוא מצליח להעביר וגם באומץ, כשאנסונייר - לגעת בנושא כזה טעון.
סאנש דה גראמון שירת כקצין מפקדה קצת חפשן שנשלח די בלי חשק לשרת במהלך מלחמת אלג׳יריה הזוועתית. הוא מתאר בעמוד 70 של הממואר שלו את הרגע בו הבין שהוא צריך ללוות מחלקה שלמה של חיילי חי״ר סנגליים [בשירות צרפת הקולוניאליסטית] אל בית הזונות -
״ביום המחרת בשמונה, כשאני בסוג של הנג-אובר, הייתי לבד בחדר האוכל בעודי שותה קפה גרוע. כשלאטור [הקצין המפקד עליו] דפק עם המקל שלו על השולחן שלי. נעמדתי כדי להצדיע לו אבל הוא אמר ״חפשי״.
״יש משהו ששכחתי לומר לך אתמול״ הוא אמר. ״אחת מהחובות של קצין התחבורה הוא ללוות את כל השיירות מחוץ לשאמפלן [הבסיס שלהם] בג׳יפ. זה כולל להעביר כוחות ואספקה ועוד איזה דבר אחד. הרשה לי להקריא לך את סעיף 46 של תקנות החי״ר הקולוניאליסטי: ״כוחות צבאיים קולוניאליים זכאים לקיים יחסי מין אחת לחודש בבית הבושת הצבאי הכי קרוב אליהם״.
״לא ראיתי אחד בשאמפלן״ אמרתי [...] ״בדיוק״ אמר הקפטיין. לצבא יש בתי בושת ניידים [...] בדרך כלל מדובר בארבע זונות ומאדאם שאחראית על החשבונות תחת חוזה עם הצבא. המחיר הוא 2.5 פרנק. אבל בגלל שאנחנו קרובים לעיר המצב מדאה, שיש לה בית זונות משלה - אנחנו לוקחים מחלקה אחת לשם בכל שבוע כדי לעמוד בתקנות. [בפלוגה היו 4 מחלקות]. היום יום רביעי. יום הבורדל. אתה צריך לעזוב פה עוד שעה למדאה בג׳יפ שלך עם נהג ומאחוריך שתי משאיות עם 15 חיילים בכל משאית. הנה פקודת הדרך שלך״.
״אה, ועוד משהו אחד״, הוא הוסיף. הקצין האחראי על השיירה חייב להשאר עומד בג׳יפ בנסיעות למרחקים שלא יעלו על 25 ק״מ שזה המקרה פה״.
בהמשך הוא מספר איך בדרך למדאה בעודו עומד בג׳יפ נורו לעברם מספר יריות ממצוקים קרובים והוא התיישב בניגוד להוראות ואיך כשהגיעו למדאה המשאיות חנו בכיכר הראשית מול בית הזונות. הגברים הסתדרו בקבוצות של 5 מסודרים לפי פז״מ. הוא נכנס להחתים את המדאם על המסמכים הדרושים ויצא החוצה לשבת בבית קפה סמוך.
מה שהוא לא סיפר זה על העובדה שלצבא הצרפתי היה משרד בפריז (ברובע השלישי) שביצע את כל הקואורדינציה המסובכת הזו של לסגור חוזים עם סרסורים מקומיים בכל מקום בו הצבא הצרפתי נזקק לשרותים האלה. הלוגיסטיקה הזו היתה עבודה חובקת עולם די מאתגרת מול עבריינים מקומיים במגוון שפות.
היתה גם תרגולת מסודרת- עובדות המין היו נבדקות על ידי רופאים צבאיים מספר פעמים בשבוע. החיילים היו צריכים לעבור מה שנקרא ״מסדר זרגים״ אצל החובש שהיה בודק בדקדקנות את איברי המין שלהם כדי לוודא שהם לא נושאים איזושהי מחלת מין שעלולה להדביק את הנערות העובדות בשירות צרפת. בסופה של הבדיקה הפרקטיקה בימים עברו היתה למרוח קליום פרמנגנט על האיבר כדי לחטא ולמנוע הדבקה. אבל זה יצר יותר בעיות מכל דבר אחר והפרקטיקה הופסקה עוד לפני מלחמת אלג׳יריה.
תופתעו בוודאי לגלות שלמרות שזנות ממוסדת אסורה בצרפת בחוק מאז שנת 1946 - בית הזונות הצבאי האחרון בשטח צרפת המטרופוליטנית נסגר בשנת 1978 בעיר קאלווי שבקורסיקה. קראו לו ״הפוף של קאלווי״ [פוף זה כינוי לזונה או בית זונות] והוא שימש חיילים של לגיון הזרים. בית הזונות האחרון בשטחי הרפובליקה נסגר בגוויאנה הצרפתית בשנת 1995 בגלל סכסוך עם סרסור מקומי שהתלונן על ״תחרות לא הוגנת״ והאחרון בכלל, נסגר בג׳יבוטי בשנת 2003 (!!!) ב-1993 הוא הוצא מחוץ לשטח המחנה הצבאי הצרפתי שם אחרי ביקורת. וב-2003 הוא נסגר כי התברר שמספר קצינים שכבו עם עובדות מין בנות 11.
במאמר מוסגר אני רק רוצה לציין שלפחות ״רשמית״ בתי הבושת האלה היו עבור חיילי הלגיון הזר או חיילים מגוייסים מהקולוניות. בתי הבושת הכי גרועים היו כנראה באינדוצ׳יינה (ויאטנם, קמבודיה ולאוס של היום) שהיו ענקיים והמוניים ומזעזעים ועבדו נון סטופ מסביב לשעון [הייתה לחיילים בחירה בין מקומיות למרוקאיות שהובאו במיוחד].
בתמונה: בית זונות צבאי נייד בתצורת אוהלים [היו גם בתצורת משאיות עם חדרונים] במרוקו בשנת 1922 - שימו לב לדגל צרפת הקטן שדאגו להניף שם.
אלה היא בחורה שעובדת ממש ממש קשה מאחורי הקלעים במשך תקופה מאוד ארוכה כדי לחשוף את האמת ואת האור. מספר מועט של אנשים שאני מכיר [וגם אני אישית לצערי]- חשופים לכמות המטורפת של השנאה והחושך נגדנו בעולם. אלה היא כמו מגדלור שמפיץ אור יקרות. היא נכס עצום למדינה, אין לכם מושג עד כמה.
שרשור אישי, השתדלתי לקצר אבל יש הרבה לספר:
הרבה מכם שואלים אותי באיזו מסגרת אני עוסקת בחשיפת הדיסאינפורמציה והפייק בוויקיפדיה, רדיט, ועוד אתרים שמשפיעים על תוצאות במנועי AI (chat gpt, gemini, claude ועוד), ובאמת לא כל כך הרחבתי על עיסוקיי מאז תחילת המלחמה.
אני חושבת שזה זמן טוב לשתף שבשלוש השנים האחרונות הקמתי ארגון שעוסק באופן פעיל בכל מה שקשור להרעלת הידע נגד ישראל והעם היהודי, הכירו את HereForGood -
אנחנו חוקרים וחושפים תשובות במנועי AI שקשורות להיסטוריה שלנו ומתחקים אחר מקור התשובות השגוי - כדי לגלות אותו ברדיט, קוורה, וויקיפדיה ועוד אתרים מהם הבינה המלאכותית שואבת מידע בשלל נושאים.
ואני ארחיב כי זה חשוב מאד לחיינו:
וואו. לפני 29 שנים ב-1997 ראיתי את הקטע הזה בקליפ של ג׳ונו ריאקטור (גאד איז גאד) והוא מאוד הרשים אותי ולא יצא לי מהראש ועכשיו אני קולט שזה בכלל היה איזה משהו אחר לגמרי. (לא ראיתי את הקליפ מאז).
אני מאוד אוהב את האסתטיקה של הדבר הזה מה שזה לא יהיה.
Design and color in Sergei Parajanov's The Color of Pomegranates (1969) is simply poetry in its most tangible form.
4
26
5,133
היא תקבל ממני תרומה נאה של זיבי שקלים
הבנאדם חי את החלום. הלוואי שהיה לי הפנאי והכסף לשבת ורק לכתוב ככה על נושאים שמעניינים אותי. והוא כותב בחסד עליון. חולה על הספרים שלו.
אני לא מצוי בנבכי פרשת חקירת זיופי הבחירות במגזר הערבי ומוכרח להודות שאני גם לא עוקב. אבל קראתי את המאמר של רותם סלע ואחר כך את התגובה הרושפת של מר ברגמן ואני חייב לומר שאני ממש לא מבין את הצורך העז הזה שמבצבץ לו כמו חצ׳קון בקרב אי אלו ״עיתונאים״ ואנשי רוח מצד מסויים של המתרס - לסתום בצורה מאוד ברוטלית פיות של אנשי ימין מובהקים ורהוטים כמו רותם סלע.
גם אם אתה לא מסכים עם דבריו, לכנות את המאמר שלו "צלם בהיכל" [מי ישמע איזה היכל מפואר מחולל על ידי צלם נורא ואיום זה] או "עלילות דם ודברי שיקוץ גזעניים" ולתאר את עצם הפרסום של מאמר דעה איתו אתה לא מסכים כ"טנגו עם מכונת הרעל" [כמובן, הרי יש רק ״מכונת רעל״ אחת ויחידה וכל מה שאני לא אוהב הוא פרודקט שלה] או לקבוע שהחלטת העיתון לפרסם את דבריו הייתה טעות חמורה - מריח כמו נאו-מקרתיזם. בדיוק מהסוג שמטרגט עכשיו את ערוץ 14 וקורא לסגור אותו מסיבות דומות מאוד. אני לא צורך לא את ערוץ 14 ולא את ״הארץ״ פשוט כי שניהם קיצוניים לי וזחוחים לי מדי. אבל אני בחיים לא אנסה או אתמוך באלה שינסו לסתום להם את הפה בכוח.
לא נדרשת הרשעה כדי לדבר על אחדות: תשובה לרונן ברגמן
הבוקר פרסם רונן ברגמן בידיעות אחרונות מאמר תגובה למאמר שלי, שהתפרסם אמש באותה במה תחת הכותרת (שקוצרה בעריכה) "זה לא משנה אם גנבו בחירות, זה משנה מה יעשו היהודים". ברגמן לא הסתפק בוויכוח עם הטענות שלי. הוא כינה את המאמר "צלם בהיכל" ו"עלילות דם ודברי שיקוץ גזעניים", תיאר את עצם פרסומו כ"טנגו עם מכונת הרעל", וקבע שהחלטת העיתון לפרסם את דבריי הייתה טעות חמורה.
צר לי שברגמן בחר להעביר את הדיון מהטענות שבמאמר אל הלגיטימיות של מי שכתב אותו. תוויות כאלה נועדו לפטור את הקורא מהצורך לשקול טענות לגופן. אבל הנושא, האחדות הנדרשת בין הכוחות הציוניים, חשוב בעיניי יותר מהעלבון. לכן אענה לו אך ורק לגופם של דברים.
על "ההרשעה"
במאמרי טענתי שהעיסוק בפעולות הלא-חוקיות בהצבעה במגזר הערבי מסיט אותנו מהשאלה האסטרטגית: האם הכוחות הציוניים מסוגלים לגבש שותפות שתמנע תלות שלטונית בגוש הערבי בכנסת. כתבתי שפעולות לא חוקיות סייעו לעליית הגוש הערבי, ובמכוון לא כתבתי באיזה היקף, אם בסופו של דבר "תיפסל קלפי אחת או יזוזו שלושה מנדטים". זה לב הטיעון שלי: היקף אי-הסדרים אינו משנה את המסקנה.
ברגמן משיב: "החקירה נמשכת; סלע כבר הגיע להרשעה". זה לב הטיעון שלו. כל עוד אין פסק דין, אסור לקבוע שנעשו מעשים לא חוקיים. לכן ראוי לבחון את הטענה הזו.
ראשית, חלק מהמעשים הוגדרו כלא חוקיים מראש, ואין צורך להמתין לשום הרשעה. ערב הבחירות קבע יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, שאסור לנציגי המפלגות בקלפי להעביר החוצה מידע על המצביעים, ובג"ץ גיבה אותו בפסק דין מנומק. ביום הבחירות עצמו הוציא סולברג צו מפורש נגד רע"מ והמשותפת. בתחקיר שפרסם קלמן ליבסקינד במקור ראשון, שנשען על 1,210 תלונות כתובות של חברי ועדות קלפי ועל עשרות עדויות שגבה, מתואר כיצד בקלפיות רבות, מהגליל ועד הנגב, המשיכו להזרים את המידע החוצה באפליקציות ובווטסאפ, בניגוד מוחלט לפסיקה.
שנית, אותו תחקיר מביא עדויות של חברי ועדות על דוכנים מחוץ לבתי הספר ברהט שבהם חולקו מעטפות כסף ותלושי דלק, על מצביעים שצילמו את הפתק כהוכחה לקבלת תשלום, על הצבעה בתעודות זהות של אחרים, על מלווים שנכנסו אל מאחורי הפרגוד והצביעו במקום אחרים, ועל פערים בין מספר המעטפות למספר המצביעים. אליהן מצטרפות הקלטה מבית הספר "אל-חכמה" ברהט, המתעדת הצעות של 400 שקלים או כרטיסי תדלוק תמורת צילום הפתק, ומעצרם של שלושה חשודים בנגב שנתפסו עם עשרות אלפי שקלים במזומן.
שלישית, ברגמן מצטט את ההודעה המשותפת של סולברג, היועמ"שית וראש השב"כ, שלפיה החומר אינו מערער את תוצאות הבחירות בכללותן. אני מסכים, ולא טענתי אחרת. אבל אותה הודעה גם קובעת שהחשדות ייחקרו עד תום, וברגמן עצמו כותב ש"עבירה קונקרטית צריך לחקור". חשד לעבירה פלילית הוא, בהגדרה, חשד למעשה לא חוקי. אין כאן שני רפים, יש רף אחד.
ולבסוף, עיתונות, ובוודאי מדור דעות, אינה פועלת ברף ההוכחה של בית משפט פלילי. ברגמן, כמו כל עיתונאי תחקירים, מפרסם ממצאים על מעשים פליליים הרבה לפני שבית משפט אמר את דברו, ובצדק. זה תפקידה של עיתונות. את הרף שהוא דורש ממני הוא עצמו אינו מחיל על עבודתו, ולא בכדי.
על רע"מ ומנסור עבאס
הנימוק השני של ברגמן נוגע לטענתי שהמפלגות הערביות בתצורתן הנוכחית מחויבות לסילוקנו מכאן. לגבי רשימת המשותפת, שמציגה קו אנטי-ציוני גלוי ומוצהר, נדמה שאין צורך להכביר מילים; לכן הבאתי כראיה דווקא את הקצה הפרגמטי כביכול של הגוש – סירובו של מנסור עבאס לכנות את חמאס ארגון טרור בבית הנשיא. ברגמן משיב שבאותו מעמד הביע עבאס התנגדות לטרור והסביר את הימנעותו בחשש לעצמו ולמשפחתו.
אילו היה עבאס פוליטיקאי שהופיע לראשונה בציבוריות הישראלית בבית הנשיא, הטענה הזו הייתה יכולה להחזיק. אבל הסירוב הזה הוא דפוס. כבר ביולי, בריאיון לרשת ב', נשאל עבאס מה עמדתו לגבי חמאס, והשיב שיש לו תשובה חד-משמעית, "אבל לא אגיד". באוגוסט כתב בפוסט בערבית שיהודיות המדינה היא מצב שנכפה על הציבור הערבי, ושהיא התקבלה רק כדי שלא ייפסלו בבחירות. אסירים ביטחוניים הוא כינה "האצילים האלו". ואמנת התנועה האסלאמית, שרע"מ היא זרועה הפוליטית, קובעת: "השותפות הפוליטית שלנו בכל הרמות שלה... אינה אלא כדי להגן על הזכויות והאינטרסים של החברה הערבית הפלסטינית שלנו בפנים, וכדי לתמוך בסוגייה הפלסטינית ולהתעמת עם התזות, המדיניות ותוכניות הפרויקט הציוני בלב מוסדות המדינה".
ומעבר למילים, יש גם מעשים. העיתונאי אבישי גרינצייג חשף בכאן חדשות שעמותת "סיוע 48", הזרוע החברתית של התנועה האסלאמית, העבירה בשנת 2021 לבדה קרוב ל-400 אלף שקלים לעמותה טורקית השייכת לחמאס. הקשר בין רע"מ לבין ההתנגדות הפלסטינית לקיום ישראל אינו רק רעיוני. הוא גם ארגוני.
כאן חשוב לי להבהיר את מה שברגמן ביקש להציג אחרת. הטענה שלי אינה נגד אזרחי ישראל הערבים, ואינה נגד זכותם לבחור. היא נגד מפלגות. מפלגות שאלו עמדותיהן, אמנותיהן והתבטאויות העומדים בראשן, אינן ראויות לשותפות בהנהגת המדינה, וזה לא משנה אם מצביעיהן הם שבדים, יפנים או ישראלים מבת ים.
על רקע זה הצביעו בוועדת הבחירות כלל המפלגות הציוניות בימין, ואיתן ישראל ביתנו, בעד פסילת רע"מ. זה קרה אחרי שהוצג בפניהן תחקיר של למעלה מ-1,000 עמודים של פורום בוחרים לחיים, שהצביע על קשרים בעייתיים מאוד של התנועה עם גורמי טרור. לתחקיר לא צורפו כתב אישום או פסק דין, וכאמור, אין צורך בחותמת של בית משפט כדי לטעון במאמר טענה הנשענת על ראיות ועל שכל ישר.
על "המבוא לטבח"
"כך הופכים שותפות פוליטית חוקית למבוא לטבח", כותב ברגמן, וכורך את חוקיות ריצתה של רע"מ בהיגיון שבשותפות שלטונית איתה. אבל חוקיות הריצה אינה ערובה לכוונות. אותו בג"ץ אישר ב-2003, ברוב של שבעה שופטים מול ארבעה, את ריצתו של עזמי בשארה, שברח לימים לקטאר על רקע חשדות שסייע לחיזבאללה. האם מעמדו כחבר כנסת חוקי היה מונע ממנו, אילו מעשיו לא נחשפו, להשתמש בכוחו כדי להזיק למדינה? התשובה היא כמובן לא. המשכורת שקיבל מאזרחי ישראל לא שכנעה אותו לאהוב את המדינה. הוא שנא אותה אז וממשיך לשנוא אותה גם היום.
על האחדות
בסוף מאמרי טענתי שגוש השינוי ניצב על פרשת דרכים. קמפיין ה"רק לא ביבי", שאיחד אותו מאז 2015, כשל, ועכשיו הוא נדרש להמציא את עצמו ואת בריתותיו מחדש כדי להציע למצביעיו דרך לשלטון.
האתגר הגדול של העידן הפוליטי שנפתח עכשיו הוא ליצור שיתוף פעולה בין המפלגות הלאומיות בימין לבין המפלגות הציוניות בגוש השינוי. אם המפלגות הלאומיות לא ימצאו את הנוסחה לשותפות אמיתית בערכים, בעקרונות ובמשאבים, המפלגות הציוניות שמולן ייאלצו, מתוך ייאוש, לחבור למפלגות שהמטרות שהן מנסחות בערבית עומדות בסתירה לקיומה של המדינה היהודית. במקרה כזה הסכנה אינה תיאורטית. מפלגות כאלה ינצלו את הכוח השלטוני כדי לבצר מוסדות ומרחבים שבהם התנועה האסלאמית מעצבת את החברה הערבית נגד השתלבות במדינה, וזו סכנה ביטחונית ממשית.
לכן אני חוזר על מה שכתבתי: לא הקלפיות הערביות יכריעו את עתידנו, אלא היכולת שלנו, היהודים, לגבור על האגו, על ההרגלים ועל הרגשות הקשים, ולשבת יחד.
אין לי היכרות אישית עם @ronenbergman, ומעולם לא החלפנו מילה. כיוון שהוא לא תקף אותי במאמרו אלא איש קש שבנה לצורך הוויכוח, גם אין בי כעס אליו. ברוח הימים האלו אני מזמין אותו לפגישת היכרות נטולת מצלמות, הקלטות או התנצחויות פומביות, שגם אם לא תוליד הסכמות, תאפשר התייחסות פחות פלקטית ויותר עניינית בעתיד.
טוב אני חייב לספר לכם על זה כי זה כבר יוצא מכל שליטה. מה שנראה כמו איזה סיפור איזוטרי על דוקסינג של איזה חרייאת שמאל קיצוני אנטישמי הפך לחגיגת טוויטוספרה צרפתית ברמות שטרם נראו.
החשבון הזה - רילמרסל1 - עם לוגו של פיל על רקע שחור אדום הוא אחד מחשבונות השמאל הקיצוני הכי רעילים בטוויטוספרה הצרפתית. הרבה מאוד תוכן אנטישמי, הרבה מאוד יבבות על ג׳נוסייד מומצא כל השיט הרגיל של תומך מלנשון גנרי. עד כאן - אין שום חדש. אלא שהחשבון האנונימי הזה כל הזמן גם נוהג לאיים על אנשים שלא מסכימים איתו או מתנגדים אליו, ויש לפחות 85 תיעודים שלו אומר לאנשים ״נגיע אלייך״ או ״נמצא אותך״ בקטע של ״חכה חכה כשתגיע המהפכה [המלנשונית] נסגור איתך חשבון״.
כל זה עד לפני כמה ימים כשהחשבון ״חרבות שלמה״ המעולה והפרו ישראלי עשה דוקסינג משובח למנוול הקטן שמסתתר מאחורי החשבון הזה. מסתבר שזה איזה מורה להיסטוריה וגאוגרפיה בבי״ס תיכון פרטי בליון בשם ז׳אן גונדרן. בנאדם מנוול שמאז ה-7 באוקטובר רק מפיץ רעל וארס נגד ישראל ולכו תדעו איזו היסטוריה מעוותת הוא מלמד את התלמידים שלו.
מה שמשעשע זה שגיבור המקלדת הגדול שאיים על אנשים שהוא ״יתפוס אותם״ או ״ימצא אותם״ עכשיו עושה קולות של חולדה מפוחדת. הוא טוען שהוא ״פוחד על חייו״ וגם שכר עו״ד שכביכול יתבע את החשבון שעשה לו דוקסינג. אלא שאין לבולשביק הזה גרוש על התחת אז הוא כמובן עשה קמפיין מימון המונים כדי לממן את הוצאות המשפט מה שגרם לכל הטוויטוספרה הצרפתית הימנית להגיב בקמפיין דיווח המוני (יש איזשהו סעיף בחוק הצרפתי שאוסר על גיוס מהסוג שהוא מנסה) והם הצליחו לסגור לו כבר 3 קמפיינים ועובדים עכשיו על לסגור לו את הרביעי שפתח.
בנוסף לכל זה מופצות עוד ועוד התכתבויות וציוצים רעילים שלו ועולה תמונה של בנאדם, באמת, תחתית התחתית של הביוב האנושי מהערות מיזוגניות על חיצוניות של סטודנטית אוקראינית שיצאה נגד המחאות האלימות של התיכוניסטים להדהוד עלילות דם אנטישמיות - יש הכל מהכל.
הסיפור הזה הגיע גם לעיתונים הגדולים (לה מונד, לה פיגארו וכו׳) אם תהיינה התפתחויות נוספות - אדווח.
בהתחלה חשבתי שזו איזושהי בדיחה מתוחכמת על חשבון רשת הבורגרים הבלגית המגעילה והדי כושלת ״קוויק״ אבל בסוף מסתבר שזו בסה״כ הטרלה גנרית שבה מישהו לקח את הלינק המקוצר פג התוקף של מדריך המסעדות של ברגר קינג והסב אותו אל רשימת הויקיפדיה של מחנות ריכוז נאציים:
This quoted post is unavailable.
3
17
1,790
ברדק כללי ושוטרים ללא צל של מושג מה לעזאזל הם עושים בשדרת האופרה לפני מספר דקות. הצליחו לעכב את הבחור היחידי שלא היה קשור לשום דבר וסתם עבר שם. מגוחך לחלוטין:




















