Netanel Ben Porath

1. נשוב לפינת האסקפיזם החביבה עליכם - על מה הגויים רבים עכשיו? והפעם: איך נכון למדל את השפעת ״מס המליארדרים״ שעומד להצבעה בקליפורניה? ומעשה שהיה כך היה ->

Super interesting! "Technological Unemployment in Victorian Britain: Young Workers and the Collapse of Entry" by Hillary Vipond. "New technologies swept through Britain during the Second Industrial Revolution, destroying old jobs and creating new ones. We know little about how workers reallocated. Using 170 million full-count British census observations (1851-1911), I construct new task-level data on occupation and investigate English bootmaking as it mechanized. 153,000 artisanal jobs disappeared as skills became obsolete; 140,000 specialized jobs emerged. Incumbent artisans did not take the new jobs, nor were they displaced. Instead, entry collapsed-young men stopped entering the old trade. New jobs went primarily to young workers, though not in the same locations. Young cohorts absorbed the adjustment." papers.ssrn.com/sol3/papers.…

אחרי ארבע שנים של שרשורים, הכל סוף־סוף במקום אחד, לצד עוד קצת כתיבה מקצועית ואישית שלי: shacharlotan.com 115+ סיפורים אנושיים בזווית קצת אחרת על היסטוריה, גיאוגרפיה, אטימולוגיה כלכלה, לפי נושא, ועל מפה (!) ואפשר גם לקבל כל פוסט ישר למייל, בלי תלות באלגו׳ של טוויטר >

אם הכרתם אותי בפאזה ה-8200ית שלי, בטח שמעתם אותי מתישהו חופר על רשתיות. ובכן, אנשים לא באמת משתנים, ועל כן כתבתי הבוקר על מחקר חדש של ד"ר שמואל סן @san_muly מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית - מחקר שעוסק בהשפעה של קשרים רשתיים שכאלה על קבלה לעבודה ראשונה. במחקר, סן בדק ברישומי ביטוח לאומי מה היה מקום העבודה הראשון של צעירים ישראלים. אחר כך, הוא השווה בחן האם בחברות שבהן עבדו הצעירים, עבד –שימו לב לזה- קולגה לשעבר של ההורים שלהם. הוא מצא שאם בחברה עבד קולגה לשעבר של ההורים בזמן שהילד התמיין לחברה – הסיכוי שהוא יתחיל לעבוד בה עולה במאות אחוזים ביחס לחברות אחרות מאותה תעשייה ומאותו איזור גיאוגרפי. כשההורים והקולגה-לשעבר עבדו יחד בחברה קטנה, סטארטאפ למשל, הסיכוי שהילד יתחיל לעבוד בחברה עולה *פי 13*. הנתונים האלה מעוררים מחשבות ברמת הפרט, אבל לפי סן – הם ביטוי לשינוי תפיסתי בכלכלת העבודה שטרם חלחל למדיניות הממשלתית. במשך שנים, כלכלני עבודה שמו את הדגש על השכלה וטיפוח הון אנושי כגורמים המנבאים הצלחה תעסוקתית. בשנים האחרונות, הרבה בגלל יכולות מדידה משופרות, הדגש בכלכלת העבודה עובר אט אט לבחינה של קשרים חברתיים כמנבא להצלחה תעסוקתית. ההשלכה הקונקרטית של זה, אליבא דסן, היא שייתכן שהמדינה צריכה להשקיע פחות בטיפוח השכלה של אוכלוסיות לא-משולבות בתעסוקה. במקום זה, היא צריכה להעביר את ההשקעה שלה להזדמנויות שיאפשרו לאוכלוסיות הללו –לפחות למצטיינים מתוכן- לפתח קשרים בתעשיות החזקות. למשל, באמצעות השקעה רבה יותר בתוכניות התמחות. האם זה יכול לחולל שינוי משמעותי יותר בתעסוקה של חרדים וערבים? על כל זאת ועוד בכתבה שבתגובה הראשונה. (קרדיט תמונה: ברונו שרביט)